
רבי יעקב יצחק הלוי הורוביץ זי"ע - החוזה מלובלין
נולדה'תק"ה, 1745 למניינם·יוזעפוב
נפטרט באב ה'תקע"ה, 15/08/1815 למניינם·לובלין
נטמןבית העלמין היהודי העתיק, לובלין· מיקום הקבר במפה
מגדולי מנהיגי החסידות בפולין ובגליציה בלובלין, תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק, מחבר דברי אמת וזאת זכרון.
קשרים
- אביו
- רבי אברהם אליעזר הלוי הורוביץ
- אמו
- מיטל בת רבי יעקב קופל מלוקוב
- בני/בנות זוג
- תהלה שפרינצא בת רבי צבי הירשבילא בת רבי מאיר
- ילדיו
- רבי אברהם זי"ע
- רבותיו
- רבי משה צבי מייזלסרבי שמואל שמעלקא הורוביץ מניקלשבורגרבי דב בער - המגיד ממזריטשרבי אלימלך מליז'נסק
- תלמידיו
- רבי משה טייטלבוים זי"ע - הישמח משהרבי צבי אלימלך שפירא זי"ע - בני יששכררבי אברהם חריף זי"ערבי אברהם מרדכי זי"ע - מפינטשוברבי אברהם משה זי"ע - מפשיסחהרבי יצחק איזיק אייכנשטיין זי"ע - מסאפריןרבי אורי זי"ע - השרףרבי איתמר זי"ע - משמרת איתמררבי אליעזר הלוי הורביץ זי"ערבי אלכסנדר זי"ע - מזעדעטשוברבי אריה לייב ליפשיץ זי"ע - האריה דבי עילאירבי אשר ישעיה זי"ע - מרופשיץרבי דוב בעריש זי"ע - מאושפיציןרבי דוד בידרמן זי"ע - מלעלוברבי דוד מלילוב - רבי דוד לעלובררבי דוד בער זי"ע - מאושפיציןרבי חיים מאיר יחיאל זי"ע - ממאגלינצארבי יעקב יצחק רבינוביץ - היהודי הקדוש מפשיסחהרבי שמחה בונים מפשיסחהרבי מאיר מאפטארבי יחזקאל מקוזמיררבי ישראל יצחק קאליש מוורקירבי יהודה לייב זי"ע - מזאלקילוברבי יהושע העשיל זי"ערבי יהושע העשל זי"ע - מקאמארנארבי יוסף זי"ע - מיאריטשוברבי יוסף ברוך זי"ע - מניישטאטרבי יחזקאל פאנעט זי"ע - מראה יחזקאלרבי יעקב אריה זי"ע - מראדזימיןרבי יעקב יצחק זי"ע - היהודי הקדושרבי יעקב צבי יאלעס זי"ערבי יעקב צבי יאלישרבי יצחק - מנישכיזרבי יצחק אייזיק זי"ע - מלענטשנארבי ישעיה זי"ע - מפשעדבורז
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תק"ה (1745) ביוזעפוב (פולין). אביו, רבי אברהם אליעזר הלוי הורוביץ, היה אב"ד המקום, ואמו הייתה בתו של רבי יעקב קופל מלוקוב. גדל בטארניגראד ולמד אצל רבי משה צבי מייזלס בז'ולקיב. אחר כך נעשה תלמידו של רבי שמואל שמעלקא הורוביץ מניקלשבורג ועבר לישיבתו בשינאווא. שהה גם בחצרו של המגיד ממזריטש, והיו לו קשרים גם עם רבי לוי יצחק מברדיטשוב. לאחר פטירת המגיד בשנת ה'תקל"ג (1772) שב אל רבי שמעלקא ונשאר עמו עד פטירתו בשנת ה'תקל"ח (1778). אז נעשה תלמידו הקרוב של רבי אלימלך מליז'נסק. לאחר פטירת רבי אלימלך היה לגדול מנהיגי החסידות בגליציה ובפולין, והחזיק בעמדה זו כשלושים שנה, עד פטירתו. מושבו היה בלובלין, ותורתו נדפסה בספרים דברי אמת, זאת זכרון וזכרון זאת. בערב שמחת תורה ה'תקע"ה נפל מחלון ביתו. הוא שרד את הנפילה אך נותר משותק, ונפטר כעבור כעשרה חודשים, בתשעה באב ה'תקע"ה (1815). נקבר בבית העלמין היהודי העתיק בלובלין.
תולדות חייו
רבי יעקב יצחק הלוי הורוביץ נולד בשנת ה'תק"ה (1745) ביוזעפוב שבפולין. לפי מסורת אחרת נולד בלוקוב. משפחתו הייתה משפחה מיוחסת, צאצאי בעל השל"ה. אביו, רבי אברהם אליעזר הלוי הורוביץ, כיהן כאב"ד המקום. אמו, מיטל, הייתה בתו של רבי יעקב קופל מלוקוב. את שנות ילדותו עשה בטארניגראד. בצעירותו למד בז'ולקיב אצל רבי משה צבי מייזלס, ומשם עבר ללמוד אצל רבי שמואל שמעלקא הורוביץ, לימים רבה של ניקלשבורג, בישיבתו בשינאווא. בתקופה זו התקרב לחסידות ושהה זמן מה בחצרו של המגיד ממזריטש. נקשר גם לרבי לוי יצחק מברדיטשוב. לאחר פטירת המגיד שב אל רבי שמעלקא, ולאחר פטירתו של רבי שמעלקא בשנת ה'תקל"ח (1778) נעשה תלמידו הקרוב של רבי אלימלך מליז'נסק. לפי המסורת החסידית, הכינוי "החוזה" ניתן לו בשל ראייתו הרוחנית הרחוקה. בסביבות שנת ה'ת"ק (1780) התיישב בלנצ'נה והנהיג בה עדה חסידית. לאחר פטירת רבי אלימלך היה לגדול מנהיגי החסידות בגליציה ובפולין. חצרו עברה בין כמה מקומות, ובהם רוזבדוב, ולבסוף קבע את מושבו בלובלין. בשנת ה'תקנ"ד (1794) הקים בית מדרש ברחוב הראשי בעיר, ובשנת ה'תקס"ג (1803) זכה בית המדרש להכרה רשמית. לובלין נעשתה מרכז של חסידות פולין, ואלפי חסידים נהרו אליו. בית מדרשו היה מרכז להעמדת דור של מנהיגים חסידיים, ורבים מגדולי האדמו"רים בדור שאחריו היו תלמידיו. ביניהם רבי יעקב יצחק רבינוביץ (היהודי הקדוש מפשיסחה), רבי שמחה בונים מפשיסחה, רבי מאיר מאפטא, רבי יחזקאל מקוזמיר, רבי ישראל יצחק קאליש מוורקי, רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בעל "בני יששכר", רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה" ורבי אורי מסטרליסק. תורתו נדפסה אחרי פטירתו בספרים "דברי אמת", "זאת זכרון" ו"זכרון זאת", דברי תורה על התורה ועל הנביאים. נישא שלוש פעמים. מאשתו השנייה, תהלה שפרינצא בת רבי צבי הירש, נולדו ילדיו, ובהם רבי ישראל, רבי יוסף מטורטשין, רבי צבי, רבי אברהם שנפטר בחיי אביו, ובתו שרה צירל. בערב שמחת תורה ה'תקע"ה נפל מחלון ביתו ונותר משותק. כעבור כעשרה חודשים, בתשעה באב ה'תקע"ה (1815), נפטר בלובלין, ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק שבעיר.
ספריו3
- דברי אמת
- זאת זיכרון
- זיכרון זאת