
קשרים
- אביו
- רבי נפתלי
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תקל"ח (1777) בפרעמישלא (פולין) לאביו רבי נפתלי. אמו נפטרה בילדותו, והוא גדל אצל סבו רבי יהודה בן רבי צבי, אב"ד מעזיבוז. למד אצל רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה", ורבותיו העיקריים היו המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב והחוזה מלובלין. אחרי פטירתם בשנת ה'תקע"ה (1815) הסתופף בצלו של רבי נפתלי צבי מרופשיץ. משנת ה'תקס"ו (1806) כיהן כרב בדינוב, ואחר כך ברבנות הוסקוב. בשנת ה'תקפ"ג (1823) כיהן כאב"ד גלוגוב, ובסוף ימיו שב לפרעמישלא. חיבורו הידוע "מלא הרועים" מסדר את כללי התלמוד ומידות הדרש לפי סדר א"ב, ונעשה נפוץ בין הלומדים. עוד חיבר את "קהלת יעקב" בקבלה, "אמת ליעקב" ו"קול יעקב" על התורה, "חינוך בית יהודה" באגדה ו"שמן ששון" על תהלים. נפטר בט' בניסן ה'תקפ"ה (1825) ברישא, ונקבר שם.
תולדות חייו
רבי יעקב צבי יאליש נולד בשנת ה'תקל"ח (1777) בעיר פרעמישלא שבגליציה (היום בפולין), לאביו רבי נפתלי. אמו נפטרה כשהיה ילד, והוא גדל והתחנך אצל סבו רבי יהודה בן רבי צבי, אב"ד מעזיבוז. כבר בילדותו כתב חיבור קטן בשם "פירוש דרכים זוטא". בצעירותו למד אצל רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה". אחר כך נקשר לגדולי החסידות בפולין ובגליציה, ורבותיו העיקריים היו רבי ישראל הופשטיין (המגיד מקוז'ניץ), רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי יעקב יצחק הורוביץ (החוזה מלובלין). אחרי פטירתם בשנת ה'תקע"ה (1815) הסתופף בצלו של רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ. היה מיודד עם רבי יעקב אורנשטיין בעל "ישועות יעקב". בשנת ה'תקס"ו (1806) התמנה לרב בדינוב, ושימש שם לפחות עד שנת ה'תקע"ח (1818). בשנים ה'תקע"ח-ה'תקפ"ב (1818-1822) כיהן כרב בהוסקוב, ובשנת ה'תקפ"ג (1823) כיהן כאב"ד גלוגוב. בסוף ימיו שב לפרעמישלא, ואת שנותיו האחרונות עשה ברישא. היה תלמיד חכם ומקובל, וכתב בהלכה, בתלמוד, באגדה ובקבלה. חיבורו הידוע "מלא הרועים" נדפס בז'ולקיב בשנת ה'תקצ"ט (1839). הוא מסדר לפי סדר א"ב את כללי התלמוד ואת המידות שהתורה נדרשת בהן, ומשולבים בו חידושים בתלמוד. הספר נעשה נפוץ בין הלומדים, והגהותיו נדפסו בסוף הש"ס. בקבלה חיבר את "קהלת יעקב", שנדפס בלבוב, ואת חלקו השני "ישרש יעקב". עוד מחיבוריו: "אמת ליעקב" ו"קול יעקב" על התורה, "קהלת יעקב" על מסכת ברכות, "חינוך בית יהודה" באגדה, "בית ועד לחכמים", "זכרון יעקב יהודה" (דרשות והספדים) ו"שמן ששון" על תהלים, עם הערות על מסכת פסחים. חלק מכתביו, ובהם הגהות על הש"ך, פירוש על הטור אורח חיים, הגהות על תורת כהנים ושאלות ותשובות, נשארו בכתב יד. נפטר בט' בניסן ה'תקפ"ה (1825) ברישא, בן ארבעים ושבע או ארבעים ושמונה, ונקבר שם.
ספריו8
- אמת ליעקב
- בית ועד לחכמים
- זכרון יעקב יהודה
- חינוך בית יהודה
- מלא הרועים
- קהלת יעקב
- קול יעקב
- שמן ששון