רבי אלימלך ויסבלום זי"ע - מליז'נסק

תולדות חייו

רבי אלימלך ויסבלום נולד בשנת ה'תע"ז (1717) בטיקטין (פולין), לאביו רבי אליעזר ליפמן ולאמו מירל (מיריש). להוריו נולדו שישה ילדים, והידוע שבהם הוא אחיו רבי משולם זוסיא מאניפולי. אשתו הראשונה הייתה שפרינצא, בתו של רבי אהרן רוקח. לאחר פטירתה נשא את גיטל, בתו של רבי יעקב מרגליות. בצעירותו למד בטיקטין, ולפי המכלול למד שם אצל המהר"ם מטיקטין. בהמשך דבק במגיד ממזריטש, רבי דוב בער, והיה מגדולי תלמידיו. למד גם אצל רבי חנינא ליפא מחמלניק, תלמיד הבעל שם טוב, ועסק בקבלה לפי שיטת האר"י. לאחר מכן התיישב בליז'נסק שבגליציה והקים בה בית מדרש. משם הפיץ את תורת החסידות בגליציה ובפולין, ובית מדרשו היה מרכז שאליו נהרו תלמידים רבים. מתלמידיו המפורסמים: רבי יעקב יצחק הורוביץ, החוזה מלובלין; רבי ישראל הופשטיין, המגיד מקוז'ניץ; רבי מנחם מנדל מרימנוב; רבי אברהם יהושע השל מאפטא; רבי משה מפשוורסק; רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ; ורבי אורי מסטרליסק (השרף). רבים מתלמידיו נעשו מנהיגי חסידות בעצמם, ובזכותם התפשטה החסידות בגליציה ובפולין. חיבורו העיקרי הוא "נועם אלימלך", דרשות חסידיות על התורה, שנדפס לראשונה בלבוב בשנת ה'תקמ"ח (1788), לאחר פטירתו, ובו גם "ליקוטי שושנה". הספר נעשה לאחד מספרי היסוד של החסידות. עוד חיבר את "צעטיל קטן", הנהגות בעבודת ה', ואת "תפילה קודם התפילה", הידועה גם בשם תפילת רבי אלימלך. בניו היו רבי אלעזר, שירש את מקומו, רבי אליעזר ליפא מחמלניק ורבי יעקב ממוגלניצא. בתו מיריש נישאה לרבי אליהו אלוביץ, ובתו אסתר עטיל נישאה לרבי ישראל מפריסטיק. נפטר בכ"א באדר ה'תקמ"ז (1787) בליז'נסק, בן כשבעים, ונקבר שם. על קברו נבנה אוהל, ובכל שנה ביום פטירתו פוקדים אותו המונים.