רבי דוד בידרמן זי"ע - מלעלוב
מייסד חסידות לעלוב ותלמיד החוזה מלובלין, נודע באהבת ישראל ובאהבתו לכל ברייה.
קשרים
- אביו
- רבי שלמה
- אמו
- מלכה
- ילדיו
- רבי משה בידרמןרבי נחמיהרבי אביגדור
- תלמידיו
- רבי יצחק קאליש מווארקירבי חיים דוד ברנהרד מפיוטרקוברבי ישעיה מפשדבוז'רבי חנוך מוורשהרבי חיים דוד דאקטור זי"ע - האדמו"ר הרופארבי ישעיה זי"ע - מפשעדבורזרבי ישראל יצחק קאליש - מוורקי
מקומות בהם פעל
- לעלובאדמו"ר, מייסד חסידות לעלוב (עד 1814)
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תק"ו (1746) לאביו רבי שלמה ולאמו מלכה. לפי מסורת אחת נולד בכפר סמוך ללעלוב (פולין), ולפי אחרת בכפר פרדלה. משפחתו התנגדה לחסידות, אבל הוא נמשך אליה בצעירותו. הסתופף בצל רבי אלימלך מליז'נסק, רבי יעקב יצחק הורוביץ (החוזה מלובלין) והמגיד מקוז'ניץ. ישב בלעלוב והיה האדמו"ר הראשון של חסידות לעלוב. נודע באהבת ישראל ובחמלתו על בעלי חיים, וקירב רבים לתורה ולחסידות. בין תלמידיו ומקורביו היו רבי יצחק מווארקי, רבי חיים דוד ברנהרד מפיוטרקוב ורבי חנוך מוורשה. לא כתב ספרים, וקטעים מתורתו ומסיפורים עליו כונסו בחיבורים כמו "מגדל דוד". נפטר בז' בשבט ה'תקע"ד (1814) ונקבר בלעלוב.
תולדות חייו
רבי דוד בידרמן נולד בשנת ה'תק"ו (1746) לאביו רבי שלמה (יש שכינוהו שלמה צבי) ולאמו מלכה. מקום הולדתו שנוי במחלוקת: יש אומרים שנולד בכפר קטן בסמוך ללעלוב שבפולין, ויש אומרים שנולד בכפר פרדלה הסמוך לעיירה שטוקשין. בני משפחתו נמנו עם מתנגדי החסידות, אבל הוא נמשך אליה כבר בצעירותו. הוא התקרב לרבי אלימלך מליז'נסק ונסע אליו, ולפי המסופר השתוקק להסתופף בצלו וללמוד מתורתו. אחר כך היה מתלמידיו ומקורביו של רבי יעקב יצחק הורוביץ (החוזה מלובלין), והסתופף גם בצל המגיד מקוז'ניץ, רבי ישראל הופשטיין. הוא ישב בעיירה לעלוב שבפולין והיה האדמו"ר הראשון ומייסד חסידות לעלוב. היה דמות עממית שנטתה להתבודדות, ושמו יצא בעיקר באהבת ישראל שלו. סיפורים רבים מתארים את חמלתו על בעלי חיים: ביריד היה משקה את הסוסים הצמאים, ולעגלון שהכה את סוסו אמר שהסוס עתיד לתבוע אותו בבית דין של מעלה. עוד מסופר שהחזיק חנות קטנה למלח ופתח אותה לזמן קצר בלבד בכל יום, כדי שלא לפגוע בפרנסתם של המתחרים. הוא קירב רבים לתורה ולחסידות. בין השאר החזיר בתשובה את הרופא חיים דוד ברנהרד מפיוטרקוב, שנעשה לימים אדמו"ר, והוא שקירב לחסידות את רבי שמחה בונים מפשיסחה. בין תלמידיו ומקורביו היו גם רבי יצחק קאליש מווארקי, רבי ישעיה מפשדבוז' ורבי חנוך מוורשה, בעל "יסוד אמונה". בניו היו רבי משה, שמילא את מקומו כאדמו"ר השני של לעלוב ועלה לארץ ישראל, רבי נחמיה ורבי אביגדור. הוא לא חיבר ספרים. דברי תורה שלו מובאים בספרי חסידות שונים, וסיפורים עליו ושמועות מפיו כונסו בקבצים "מגדל דוד", "ליקוטי דברי דוד" ו"קודש הילולים". הוא נפטר בז' בשבט ה'תקע"ד (1814), בן כשישים ושמונה, ונקבר בלעלוב. לאחר נפילת מסך הברזל אותר קברו ושוקם, וחסידים רבים פוקדים אותו ביום ההילולא.