רבי יחזקאל פאנעט זי"ע - מראה יחזקאל

תולדות חייו

רבי יחזקאל פאנעט נולד בשנת ה'תקמ"ג (1783) בעיר ביליץ שבשלזיה (היום בילסקו-ביאלה בפולין), לאביו רבי יוסף ולאמו בריינדל. בנעוריו נשלח ללמוד בישיבתו של רבי ברוך פרנקל-תאומים בעל "ברוך טעם" בליפניק שבמורביה. משם עבר לפראג ולמד אצל רבי יהודה ליב פישלס, רבי שמואל לנדא ורבי אלעזר פלעקלס. בשנת ה'תקס"ב (1802) נשא לאישה את חיה רחל, בתו של רבי משה הניג מלינסק. אחרי נישואיו ישב כחמש שנים בקלויז של לינסק ולמד שם בהדרכת רבי מנחם מנדל רובין, רב העיר. בלינסק התקרב לתנועת החסידות, ומאז נמנה עם חסידי פולין וגליציה ונשאר קשור אליהם כל ימיו. הוא הסתופף בצל החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ, אך רבו המובהק בחסידות היה רבי מנחם מנדל מרימנוב. את דרשותיו של רבו זה ההדיר בספר "מנחם ציון". בשנת ה'תקס"ז (1807) נתמנה לרב באוסטריק שבגליציה, ובשנת ה'תקע"ג (1813) עבר לכהן כרב בטרצל שבהונגריה. בשנת ה'תקפ"ג (1823) נתמנה לאב"ד קרלסבורג (אלבה יוליה) ולרב הראשי של מדינת טרנסילבניה, ובתפקיד זה שימש עד פטירתו. כרבה של טרנסילבניה הקדיש מאמצים רבים לבירור גורלם של בעלים נעדרים כדי להתיר עגונות, ועל פי המסופר התיר כמאתיים עגונות. בקרלסבורג הקים גם ישיבה, ורוב תלמידיה באו מן החדרים שבערי טרנסילבניה. חיבורו העיקרי הוא ספר השו"ת "מראה יחזקאל", ובו גם חידושים על הש"ס. הספר נדפס לאחר פטירתו בעריכת בנו רבי מנחם מנדל, במרמרוש-סיגט בשנת ה'תרל"ה (1875). נדפסו ממנו גם חיבורים על הגדה של פסח, על מסכת חולין ועל התורה, וכן "שארית ציון" (דרשות למועדים), "שערי ציון" (מאמרי מוסר על התורה) ו"אגרת הקודש" בענייני חסידות. רבים מכתביו נשארו בכתב יד, ובהם חידושים על הש"ס וחיבור גדול על ארבעת חלקי השולחן ערוך. בדורות האחרונים יצאו כתביו במהדורות מלאות, בעריכת נכדו רבי צבי אלימלך פאנעט. לו ולאשתו נולדו ארבעה בנים וארבע בנות, וכל בניו היו תלמידיו. רבי חיים בצלאל היה רב בטשנאד ומחבר "דרך יבחר". רבי מנחם מנדל היה רב בדעש, מחבר סדרת שו"ת "שערי צדק" ומייסד חסידות דעש. רבי יהודה ליבוש היה רב בטרצל, ורבי יצחק משה גם הוא נודע כרב. רבי יחזקאל נפטר בכ' בניסן ה'תר"ה (1845) בקרלסבורג, בן כשישים ושתיים, ונקבר באוהל בבית העלמין היהודי בעיר.