רבי אורי זי"ע - השרף

תולדות חייו

רבי אורי, המכונה "השרף מסטרליסק", נולד בשנת ה'תקי"ז (1757) ביאנוב, שבתחומי האיחוד הפולני-ליטאי. אביו, רבי פנחס, היה אדם עני ופשוט, ורבי אורי נולד לו לעת זקנתו. לפי המסופר, הבטיח המגיד ממזריטש לאמו כי תלד בן שיהיה "אור המאיר לעולם". אשתו הראשונה הייתה פריידא, ולאחר מכן נשא את בלומה, בתו של רבי קאפיל חסיד, מתלמידי הבעל שם טוב. בצעירותו נמשך אל החסידות ולמד אצל כמה מגדולי הצדיקים בדורו: רבי אלימלך מליז'נסק, רבי יעקב יוסף מאוסטרהא, והחוזה מלובלין. עיקר רבו היה רבי שלמה מקרלין, ובו ראה את רבו המובהק. הסתופף גם בצל צדיקים נוספים, ובהם רבי אהרן אריה לייב מפרמישלאן. לאחר הירצחו של רבי שלמה מקרלין בשנת ה'תקנ"ב (1792) החל רבי אורי להנהיג חסידים בלבוב, ולימים עבר לעיירה סטרליסק שבגליציה המזרחית, שהייתה אז בתחומי האימפריה האוסטרית. שם ייסד את חסידות סטרליסק, והיה מן הדמויות המרכזיות בהפצת החסידות בגליציה. הנהגתו התאפיינה בעבודת ה' בהתלהבות ובתפילה נלהבת, ובשל כך כונה "השרף". הוא ניהל את חסידיו בדרך של עוני והסתפקות במועט, והתנגד לשימוש במופתים כדרך לקירוב הלבבות. לחצרו נהרו תלמידים רבים, ומהם צמחו אדמו"רים ומנהיגים בדור שאחריו. בין תלמידיו נמנו רבי יהודה צבי מסטרטין, רבי שלום מבעלז, רבי צבי הירש מרימנוב, רבי מרדכי זיסקינד מסטרי, רבי אליעזר זאב מבוטושאן, רבי דוב בער מאולסקו, רבי משה מסמבור, רבי יהושע אשר מפוריסוב ורבי יצחק אייזיק מז'ידיטשוב. דברי תורתו לא נכתבו בידו, ולאחר פטירתו קובצו בספר "אמרי קדוש". נפטר בכ"ג באלול ה'תקפ"ו (1826), כבן שישים ותשע, בשעת תפילת שחרית בסטרליסק, ונקבר שם. את מקומו ממלא בנו רבי שלמה, האדמו"ר השני של סטרליסק. דמותו הותירה רושם גם בספרות העברית: המשורר אורי צבי גרינברג, מצאצאיו, נקרא על שמו, וש"י עגנון כתב עליו את הסיפור "תחילת תשמישו של השרף".