רבי אשר ישעיה זי"ע - מרופשיץ

תמצית ביוגרפית

נולד בוורשה בשנת ה'תקל"ה (1775) בקירוב לרבי אליעזר ליפמן רובין ולפרומט, בתו של רבי אשר הורוביץ אב"ד נרול. היה תלמידם של החוזה מלובלין, של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא (בעל "אוהב ישראל"), של המגיד רבי ישראל מקוז'ניץ ושל רבי מנחם מנדל מרימנוב. נשא לאשה את רייצא, בתו של רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ. לאחר פטירת חותנו בשנת ה'תקפ"ז (1827) הוכתר לרב ולאדמו"ר ברופשיץ ביוזמת רבי שלום מקמינקא ורבי שמעון מירוסלב, ותלמידי חותנו עברו אליו. בין תלמידיו היו רבי חיים מצאנז, רבי שמעון מירוסלב, רבי אליעזר מדז'יקוב ורבי יצחק אייזיק מקומרנא. נפטר בערב פסח, י"ד בניסן ה'תר"ה (1845). דברי תורתו נדפסו אחרי פטירתו בספר "אור ישע". בניו, ובהם רבי מנחם מנדל מגלוגוב ורבי אלימלך מסוקולוב, כיהנו כאדמו"רים בערי גליציה.