
קשרים
- אביו
- רבי שבתאי
- אמו
- פערל
- בני/בנות זוג
- רויזא
- ילדיו
- רבי משה אליקים בריעה הופשטייןלאה פערלרבי מוטל
- רבותיו
- רבי שמואל שמעלקא הורוביץ מניקלשבורגרבי דוב בער - המגיד ממזריטשרבי אלימלך מליז'נסק
- תלמידיו
- רבי יאיר מאיר אלתר (רוטנברג) - מגוררבי צבי אלימלך שפירא זי"ע - בני יששכררבי איתמר זי"ע - משמרת איתמררבי אליעזר הלוי הורביץ זי"ערבי אריה יהודה לייב זי"ערבי אשר ישעיה זי"ע - מרופשיץרבי דוד בידרמן זי"ע - מלעלוברבי דוד מלילוב - רבי דוד לעלובררבי דן מראדויל זי"ערבי חיים מאיר יחיאל זי"ע - ממאגלינצארבי שמחה בונים מפשיסחהרבי יעקב יצחק מפשיסחה - היהודי הקדושרבי שלום רוקח מבעלזארבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץרבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין - מאור ושמשרבי יהושע אשר זי"ע - מזעליחוב ופאריסוברבי יחזקאל זי"ע - מקוזמיררבי יעקב צבי יאלעס זי"ערבי יעקב צבי יאלישרבי ישעיה זי"ע - מושקאט
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תצ"ז (1736) באפטא (פולין) לרבי שבתאי, כורך ספרים, ולאשתו פערל. בצעירותו למד אצל רבי שמואל שמעלקא הורוביץ מניקלשבורג, ובעצתו נסע למזריטש והיה מתלמידי המגיד רבי דוב בער ממזריטש. לאחר פטירת המגיד ממזריטש דבק ברבי אלימלך מליז'נסק. תקופה מסוימת היה מלמד בחדר בפשיסחה, ואחר כך עבר לקוז'ניץ. שם כיהן כמגיד, ובשל דרשותיו הרבות נודע בכינוי "המגיד מקוז'ניץ". לאחר פטירת רבו רבי אלימלך היה מראשי החסידות בפולין ומייסד חסידות קוז'ניץ, ותלמידים רבים מגדולי החסידות בדור שאחריו הסתופפו בצלו. חיבורו העיקרי הוא "עבודת ישראל" על התורה, ועוד חיבורים רבים יצאו בשמו, ביניהם "אבות ישראל", "נזר ישראל" על הזוהר, "אור ישראל" על תיקוני הזוהר ו"תהלות ישראל" על תהלים. נפטר בי"ד בתשרי ה'תקע"ה (1814) ונקבר באוהל בבית העלמין היהודי בקוז'ניץ. אחריו כיהן בנו רבי משה אליקים בריעה.
תולדות חייו
רבי ישראל הופשטיין נולד בשנת ה'תצ"ז (1736) בעיירה אפטא שבפולין. אביו, רבי שבתאי, היה כורך ספרים, ואמו נקראה פערל. הוריו היו עניים וזכו לבנם לעת זקנתם. כבר בצעירותו התמיד בתורה ולמד גם את ספרי הקבלה. בתחילת דרכו למד אצל רבי שמואל שמעלקא הורוביץ, לימים רבה של ניקלשבורג. לאחר תקופה אצלו שכנע אותו רבי שמעלקא לנסוע למזריטש, ושם נעשה מתלמידי המגיד רבי דוב בער ממזריטש. לאחר פטירת המגיד ממזריטש דבק ברבי אלימלך מליז'נסק ונמנה עם תלמידיו הקרובים. בשנים ההן היה מלמד תינוקות בחדר בפשיסחה, ואחר כך עבר לקוז'ניץ. בקוז'ניץ כיהן כמגיד, ובזכות דרשותיו הרבות נודע בכינוי "המגיד מקוז'ניץ". לאחר פטירת רבו רבי אלימלך היה מראשי מנהיגי החסידות בפולין, יחד עם רבי יעקב יצחק הורוביץ, "החוזה מלובלין". הוא ייסד את חסידות קוז'ניץ, ורבים נהרו אליו לבקש ברכה ועצה. בימי מלחמות נפוליאון ראה במאורעות התקופה סימן לקרבת הגאולה. תלמידים רבים מגדולי החסידות בדור שאחריו למדו אצלו, ביניהם רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"ם" מייסד חסידות גור, רבי צבי אלימלך שפירא בעל "בני יששכר", רבי שמחה בונים מפשיסחה, רבי יעקב יצחק מפשיסחה ("היהודי הקדוש"), רבי שלום רוקח מבעלזא, רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ, רבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ, רבי קלונימוס קלמן הלוי אפשטיין בעל "מאור ושמש" ורבי איתמר מקונסקוולה. חיבורו העיקרי הוא "עבודת ישראל", דרושים חסידיים על התורה. על שמו נקרא בפי רבים "בעל עבודת ישראל". חיבורים רבים נוספים מפרי עטו יצאו לאור, רובם קרויים בשמו: "אבות ישראל" ו"בית ישראל" על מסכת אבות, "בית ישראל" על התלמוד הבבלי, "אור ישראל" על תיקוני הזוהר, "נזר ישראל" על הזוהר, "נר ישראל" ו"רמזי ישראל" בענייני קבלה, "גאולת ישראל" על ספרי המהר"ל מפראג, "שארית ישראל" על המדרשים, "תהלות ישראל" על תהלים, "עגונת ישראל" (תשובה בהיתר עגונה), "כתבי קודש" על הימים הנוראים, חנוכה ופורים, "יקר מפז", "חידושי מגיד משנה" על המשניות ו"תודת המגיד" על ענייני חנוכה. אשתו הייתה רויזא, ונולדו להם רבי משה אליקים בריעה, שכיהן אחריו כאדמו"ר בקוז'ניץ, לאה פערל, אשת רבי אבי עזרא זליג שפירא, ורבי מוטל שנפטר בצעירותו. רבי ישראל נפטר בי"ד בתשרי ה'תקע"ה (1814) ונקבר בבית העלמין היהודי בקוז'ניץ. על קברו נבנה אוהל, ובו נקברו אחר כך גם בני משפחתו.
ספריו14
- אבות ישראל
- אור ישראל
- בית ישראל
- גאולת ישראל
- חידושי מגיד משנה
- יקר מפז
- כתבי קודש
- נזר ישראל
- נר ישראל
- עבודת ישראל
- רמזי ישראל
- שארית ישראל
- תהלות ישראל
- תודת המגיד