רבי יאיר מאיר אלתר (רוטנברג) - מגור

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תקנ"ט (1799) במגנושב (פולין). אביו, רבי ישראל רוטנברג, היה רב העיירה ומחסידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב והמגיד מקוז'ניץ. כבר בילדותו נודע כעילוי. בצעירותו למד אצל רבי אריה לייב צינץ מפלוצק, והתקרב למגיד מקוז'ניץ, רבי ישראל הופשטיין, שבבית מדרשו גדל. בהמשך נעשה מתלמידיו של רבי שמחה בונם מפשיסחה. לאחר פטירתו דבק ברבי מנחם מנדל מקוצק והיה מתלמידיו המובהקים. בוורשה עמד בראש חסידי פשיסחה, ונודע כאחד מגדולי הפוסקים בדורו. הוצעה לו כמה פעמים רבנות ורשה, והוא סירב לקבלה. פעל רבות לטובת הכלל. שימש כשתדלן למען יהודי פולין מול שלטונות רוסיה, ומשנת ה'תר"ח (1848) עמד בראש כולל פולין, קופת רבי מאיר בעל הנס לתמיכה ביישוב היהודי בארץ ישראל. בשנת ה'תרי"ט (1859), לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מקוצק, נעשה לאדמו"ר בעיירה גור שליד ורשה, וייסד את חסידות גור, שגדלה להיות אחת מחצרות החסידות הגדולות בפולין. בתורתו שילב בין דרכה של חסידות פשיסחה וקוצק, שהעמידה את החתירה לאמת ואת עמל התורה במרכז, ובין לימוד עיוני מעמיק בתלמוד ובהלכה. חיבוריו נקראים "חידושי הרי"ם": חידושים על מסכתות הש"ס, חידושים על השולחן ערוך (מלבד חלק אורח חיים) ודברי תורה על התורה ועל המועדים. כן נאספו תשובותיו בספר שו"ת הרי"ם, וחיבר גם את "ספר הזכות" על התורה. בין תלמידיו היו רבי חנוך העניך מאלכסנדר, שמילא את מקומו בהנהגת החסידים, רבי שמואל משינאוואו בעל "רמתיים צופים", רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב בעל "אבני נזר", רבי יצחק פייגנבוים, אב"ד ורשה, ורבי יהודה לייב איגר מלובלין. בנו, רבי אברהם מרדכי אלתר, נפטר בחייו, וכמעט כל ילדיו נפטרו בחייו, מלבד בתו אסתר. נכדו רבי יהודה אריה לייב אלתר, בעל "שפת אמת", עמד לימים בראש חסידות גור. נפטר בכ"ג באדר ה'תרכ"ו (1866) בגור ונקבר באוהל בבית העלמין שם. לימים נקבר לצדו נכדו בעל "שפת אמת". בית העלמין והאוהל נהרסו בידי הנאצים, ולאחר השואה הוקמה מצבה, ובשנת ה'תש"ן (1990) נבנה האוהל מחדש.