רבי יחזקאל זי"ע - מקוזמיר

תולדות חייו

רבי יחזקאל טאוב נולד בשנת ה'תקל"ב (1772) בעיר פלונסק שבפולין, לאביו רבי צבי הירש טאוב. בצעירותו התפרנס ממכירת חומרים לסנדלרות, ובמקביל נמשך אל תנועת החסידות שהלכה והתפשטה בפולין באותם ימים. הוא נסע לחצרותיהם של גדולי החסידות בדור ההוא: החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ ורבי יעקב יצחק מפשיסחה (היהודי הקדוש). אחרי פטירתם דבק ברבי שמואל מקארוב. רבי שמואל ורבי יצחק מוונגרוב ייעדו אותו לממשיך דרכם. כמו כן נסע כמה פעמים לרבי שמחה בונם מפשיסחה, והוא נמנה גם עם חוג תלמידיו. פעילותו החסידית בפלונסק עוררה את התנגדות ראשי הקהל, ולכן עבר לסביבות ראדום. בשנת ה'תקפ"ז (1827) החל לכהן כאדמו"ר ועבר לקוזמיר (קז'ימייז' דולני), ושם ייסד את חסידות קוזמיר. חסידיו מנו אלפים, ובין הבאים לחצרו היו אישים שנעשו לימים מגדולי האדמו"רים והרבנים בפולין. ביניהם רבי שלמה הכהן מראדומסק בעל "תפארת שלמה", רבי יוסף ברוך הלוי אפשטיין, רבי נתן דוד רבינוביץ' משידלובצא ורבי חיים אלעזר וואקס בעל "נפש חיה". מתורתו יצא לאור הספר "נחמד מזהב". את הספר הוציא חתנו, רבי משה דוד הכהן, רב קאלושין, ובצדו פירוש שחיבר בשם "עפרות זהב". לאחר זמן נאספו דבריו הפזורים גם בקובצים "תורת יחזקאל" ו"מאמר יחזקאל". בניו המשיכו את דרכו: רבי שמואל אליהו מזוואלין, סבו של רבי ישראל טאוב מייסד חסידות מודז'יץ; רבי דוד צבי מניישטאט, בעל "חמדת דוד", שמצאצאיו יצאה שושלת יבלונה; רבי חיים מקוזמיר; ורבי אפרים, שכיהן כאדמו"ר תחילה במקום אחר ואחר כך בקוזמיר. נפטר בי"ז בשבט ה'תרט"ז (1856), כבן 84, ונקבר בבית העלמין הישן בקוזמיר. מאחר שלא היה עוד מקום בבית העלמין, נקבר בתוך חדר הטהרה, לפי בקשתו. בתקופת השואה עקרו הנאצים את המצבות, ומקום קברו נשכח. בשנת ה'תשע"ג (2013) אותר מקום הקבר המדויק.