רבי חיים הלברשטאם זי"ע - מצאנז

תולדות חייו

נולד בעיירה טרנוגרוד שבגליציה (פולין) לאביו רבי אריה לייביש, בנו של רבי שמחה הלברשטאם. אמו מרים הייתה בתו של רבי דוד מטרנוגרוד ומצאצאי החכם צבי. שנת לידתו שנויה במחלוקת: לפי רוב המקורות נולד בשנת ה'תקנ"ז (1797), ויש הגורסים ה'תקנ"ג (1793). בצעירותו נודע כעילוי. נסמך להוראה על ידי רבי משה יהושע השל אורנשטיין בעל 'ים התלמוד' ועל ידי רבי אפרים זלמן מרגליות. הוא התקרב לחסידות והסתופף בחצרות צדיקי דורו, ובהם החוזה מלובלין, רבי צבי הירש מזידיטשוב ורבי אשר ישעיה מרופשיץ. רבו המובהק בחסידות היה רבי נפתלי צבי מרופשיץ. תחילה כיהן כרב בעיירה רודניק שבגליציה. בשנת ה'תקפ"ח (1828) התקבל לרב העיר צאנז, וכיהן בה עד פטירתו. בצאנז החל לנהוג באדמו"רות וייסד את חסידות צאנז, שהייתה לאחת החצרות הגדולות והמשפיעות בגליציה ובהונגריה. נודע בהקפדתו היתרה על עצמו ובפיזור צדקה רב לעניים. כמו כן היה מן המנהיגים הבולטים בפולמוס על הפילוג בקהילות הונגריה, ועמד לצד שומרי המסורת. במשך כמה עשרות שנים היה מגדולי הפוסקים של דורו, ושאלות הלכתיות הופנו אליו מקהילות רבות. חיבוריו נקראים כולם בשם 'דברי חיים': שו"ת דברי חיים על ארבעת חלקי השולחן ערוך, דברי חיים על התורה ולמועדים, הלכות מקוואות, חידושים על מסכת בבא מציעא וביאורי שמות בגיטין. דרכו שילבה בקיאות בהלכה עם תורת החסידות, ובכך הייתה לדגם לרבנים החסידיים שבאו אחריו. התחתן ארבע פעמים. אשתו הראשונה רחל פייגא הייתה בתו של רבי ברוך פרנקל-תאומים בעל 'ברוך טעם', ואחריה נשא את אחותה. אשתו השלישית רעכיל דבורה הייתה בתו של רבי יחיאל צבי הירש אונגר, ואשתו הרביעית רבקה הייתה בתו של רבי אלימלך טרים. רבים מבניו כיהנו כאדמו"רים, ובהם רבי יחזקאל שרגא משינאווא, רבי ברוך מגורליץ, רבי דוד מקשאנוב, רבי מאיר נתן ורבי אהרן, שמילא את מקומו ברבנות צאנז. בין תלמידיו ומקורביו היו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל 'ייטב לב' ורבי יוסף ברוך מנוישטאדט (ה'גוטער ייד'). נפטר בצאנז בכ"ה בניסן ה'תרל"ו (1876) ונקבר בבית העלמין שבעיר.