רבי יהושע משה אורנשטיין זי"ע

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תקל"ד (1774), לפי ויקיפדיה בסטאנוב, ולפי מקורות אחרים ביאמפיל. אביו היה רבי מרדכי זאב אורנשטיין, ואמו הייתה בתו של רבי אליקים געציל מלוברטוב. אחיו היה רבי יעקב משולם אורנשטיין, רבה של לבוב ובעל "ישועות יעקב". את אשתו נשא מבנות משפחת רבנים: היא הייתה בתו של רבי יוסף הלוי מברודי, אב"ד גלוגא. בילדותו למד תורה מפי אביו. כשהיה בן 13 בערך נפטר אביו, והוא ואחיו המשיכו את לימודיהם אצל רבי צבי הירש מזמושץ' בעל "תפארת צבי". את דרכו ברבנות התחיל בברודי. בשנת ה'תקנ"ד (1794) התמנה לאב"ד ראדוויל (אוקראינה) שבווהלין, ובשנת ה'תקס"ח (1808) לרבה של טארניגראד (פולין) שבפולין הקטנה. בטארניגראד ייסד ישיבה, ומתלמידיה היו רבי חיים מצאנז בעל "דברי חיים" ורבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"ם". בהמשך חזר לגליציה וכיהן כאב"ד רוהטין (אוקראינה) עד פטירתו. עיקר חיבורו הוא "ים התלמוד", חידושים על מסכת בבא קמא. אחיו, בעל "ישועות יעקב", מסר את כתבי היד לאחייניהם רבי יוסף שאול נתנזון ורבי מרדכי זאב איטינגא. הם הוציאו את הספר לאור בלבוב בשנת ה'תקפ"ח (1828) והוסיפו לו הערות משלהם בשם "מפרשי הים". הספר חזר ונדפס פעמים רבות, בהן בהלברשטאט, בוורשה, בפיוטרקוב, בניו יורק, בירושלים ובתל אביב. רוב כתביו האחרים אבדו. העתק מחידושיו על הלכות אישות ב"יד החזקה" נשמר בספריית ישיבת חכמי לובלין, וחלקים ממנו נדפסו בקובצי תורה. חידושיו על הרמב"ם נדפסו בקובץ "אור עולם" בשנת ה'תשנ"ה (1995), בעריכת רבי יוסף בוקסבוים. בשל פטירתו בגיל צעיר יחסית לא נודע בתפוצה רחבה, אך גדולי דורו העריכוהו מאוד, ורבי עקיבא איגר ובעל "חתם סופר" שיבחו אותו בהסכמותיהם. בדורות שאחריו עוד הוסיפו ללמוד את ספרו, ומסופר שהחזון איש יעץ לבחור צעיר ללמוד בכל יום חידוש אחד מ"ים התלמוד". נפטר בי"א באדר ב' ה'תקפ"ד (1824), כבן חמישים, ברוהטין, ונקבר שם. היו לו בן יחיד, רבי שמואל יעקב אורנשטיין, ובת. בנו נפטר בצעירותו ולא הספיק להדפיס את כתבי אביו. מצאצאי בתו היה נכדו רבי אברהם רוטנברג, רבן של זאווכוסט ויוזעפוב.