
קשרים
- אביו
- רבי חיים מצאנז
- אמו
- רחל פייגא
- בני/בנות זוג
- פעסיל
- ילדיו
- רבי משה הלברשטאםרבי צבי הירש מרודניקרבי שלום מניסקורבי אלישע מגורליץרבי סיני מז'מיגרודחנהיוכבד רבקהרייזל
- רבותיו
- רבי חיים מצאנז
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תקפ"ט (1829) ברודניק (פולין), בנו החמישי של רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל "דברי חיים" ושל רחל פייגא בת רבי ברוך תאומים-פרנקל בעל "ברוך טעם". למד אצל אביו ונמנה על תלמידיו. נשא לאשה את פעסיל, בתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל "ייטב לב" מסיגט. משנת ה'תרט"ז (1856) כיהן כרב גורליץ, ולאחר מכן שימש ברבנות רודניק למעלה משלושים שנה, עד ששב לגורליץ בשנת ה'תר"ן (1890). לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרל"ו (1876) החל לנהוג באדמו"רות, תחילה ברודניק ואחר כך בגורליץ, והיה האדמו"ר הראשון של חסידות גורליץ. תורתו ומכתביו נלקטו לאחר פטירתו בספרים "דברי ברוך" ו"עטרת ברוך". נפטר בא' באדר ה'תרס"ו (1906) ונקבר באוהל בבית העלמין היהודי בגורליץ.
תולדות חייו
רבי ברוך הלברשטאם נולד בשנת ה'תקפ"ט (1829) ברודניק שעל נהר סאן (פולין), בתקופה שבה כיהן אביו, רבי חיים הלברשטאם, ברבנות העיירה, קודם שעבר לצאנז ונודע כבעל "דברי חיים". הוא היה בנו החמישי של אביו. אמו, רחל פייגא, הייתה בתו של רבי ברוך תאומים-פרנקל בעל "ברוך טעם", ועל שמו נקרא. גדל ולמד בבית אביו ונמנה על תלמידיו. נשא לאשה את פעסיל, בתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל "ייטב לב" מסיגט, וכך נקשר לשתי משפחות מרכזיות בעולם החסידי בגליציה ובהונגריה. בשנת ה'תרט"ז (1856) נתמנה לרב גורליץ, ודאג שדודו, רבי שמואל טייטלבוים, ישמש שם במקומו. אחר כך כיהן ברבנות רודניק למעלה משלושים שנה, עד שבשנת ה'תר"ן (1890) שב לגורליץ, ושם כיהן עד סוף ימיו. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרל"ו (1876) החל לנהוג באדמו"רות, תחילה ברודניק ואחר כך בגורליץ, והיה האדמו"ר הראשון של חסידות גורליץ. דרכו בהנהגה הייתה חריפה ושונה מן המקובל, ולעתים עוררה תמיהה, ויש שראו בה דרך להסתיר את מעשיו הטובים. צדיקי דורו, ובהם רבי יהושע רוקח מבעלז ורבי ישראל מוויז'ניץ, החשיבו אותו מאוד. לא חיבר ספרים בחייו, אך לאחר פטירתו נלקטו דבריו. בשנת ה'תשנ"ט (1999) יצא לאור הספר "דברי ברוך", בעריכת רבי ליפא זילברמן, ובו חידושיו בתורה ובש"ס, סיפורי צדיקים ומכתבים. בשנת ה'תשע"ט (2019) יצא לאור הספר "עטרת ברוך", שליקט נכדו רבי ברוך הלברשטאם, ובו חידושי תורה, סיפורים ששמעו ממנו ומכתבים רבים. ישיבת "דברי ברוך" בקריית צאנז בנתניה קרויה על שמו. בניו היו רבי משה, אב"ד ברדיטשוב שנפטר בחיי אביו, רבי צבי הירש מרודניק, רבי שלום מניסקו, רבי אלישע, שמילא את מקומו ברבנות גורליץ, ורבי סיני מז'מיגרוד. בנותיו היו חנה, אשת רבי משה יהודה לייב שפירא מסטריזוב, יוכבד רבקה, אשת רבי אריה לייב טייטלבוים, ורייזל, שבאחד מנישואיה הייתה אשתו של רבי יהודה אריה לייב אלטר בעל "שפת אמת" מגור. נפטר בא' באדר ה'תרס"ו (1906), כבן שבעים ושבע, ונקבר באוהל בבית העלמין היהודי בגורליץ.
ספריו2
- דברי ברוך
- עטרת ברוך