רבי אברהם יהושע העשיל זי"ע - האוהב ישראל מאפטא

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תק"ח (1748) בעיירה ז'מיגרוד שבגליציה (פולין), לאביו רבי שמואל, אב"ד ניישטאט, ולאמו בת שבע. בצעירותו נשא לאישה את בתו של רבי יעקב מטורטשין. בדרכו בחסידות הסתופף בצל רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, ובעיקר בצל רבי אלימלך מליז'נסק בעל "נועם אלימלך", שבו נמנה עם גדולי תלמידיו. לאחר מכן החל לכהן ברבנות ובאדמו"רות. תחילה כיהן כרב בקולבסוב שבגליציה, ורבים באו לשמוע ממנו תורה. אחר כך קיבל את רבנות אפטא (פולין), שעל שמה נקרא "הרבי מאפטא". בשנת ה'תקס"ח (1808) הוזמן לכהן ברבנות יאסי שבמולדביה, ובהמשך עבר להתיישב במז'יבוז' שבפודוליה, עיר מושבו של הבעל שם טוב, שם פנה מעול הרבנות והקדיש את עצמו לעבודת ה' ולהנהגת חסידיו. בשנותיו האחרונות היה זקן האדמו"רים בדורו, ודעתו נחשבה בקרב כל החסידים. רבים מאדמו"רי הדור שאחריו היו מתלמידיו או הסתופפו בצלו, ובהם רבי צבי הירש מזידיטשוב, רבי שמחה בונם מפשיסחה, רבי שלום מבעלז, רבי חיים מצאנז בעל "דברי חיים" ורבי ישראל מרוז'ין. תכונתו הבולטת הייתה אהבתו לעם ישראל, ועל שמה נקרא "אוהב ישראל". לפני פטירתו ציווה שלא יכתבו על מצבתו שבחים, אלא שהיה אוהב ישראל. דברי תורתו נאספו בשני ספרים שנדפסו לאחר פטירתו: "תורת אמת" (לבוב, ה'תרי"א) ו"אוהב ישראל" על התורה (ז'יטומיר, ה'תרכ"ה), שעל שמו נקרא בפי הכול. נפטר במז'יבוז' בה' בניסן ה'תקפ"ה (1825), כבן שבעים ושבע, ונקבר שם סמוך לקבר הבעל שם טוב, ועל קברו אוהל. את דרכו המשיכו בניו, רבי יצחק מאיר השיל מזינקוב ורבי יוסף משה השיל, והוא נחשב לאבי שושלות אפטא-זינקוב (מז'יבוז') וקופיטשניץ. בית כנסת ביאסי נקרא על שמו.