רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים זי"ע - מסיגוט

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תקס"ח (1808) בדרוהוביץ' שבגליציה. אביו היה רבי אלעזר ניסן טייטלבוים, אב"ד דרוהוביץ', ואמו רויזה בלומה. סבו מצד אביו היה רבי משה טייטלבוים מאויהעל בעל "ישמח משה", ממפיצי החסידות בהונגריה. בצעירותו למד תורה אצל סבו, וממנו קיבל את דרכו בתורה ובחסידות. נמנה גם עם תלמידיו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל "דברי חיים". בגיל צעיר נשא לאשה את רחל, בתו של רבי משה דוד אשכנזי, אב"ד טולצ'ובה. בשנת ה'תקצ"ג (1833) נתקבל לאב"ד סטרופקוב שבהונגריה, וכיהן שם עד שנת ה'תר"א (1841). באותה שנה נפטר סבו, והוא נקרא למלא את מקומו ברבנות אויהעל, אך כיהן שם תקופה קצרה בלבד. לאחר מכן שימש ברבנות גורליצה שבגליציה. בשנת ה'תרט"ז (1856) נבחר לאב"ד בעיר הולדתו דרוהוביץ', לצד אביו. בשנת ה'תרי"ח (1858) נתקבל לרב העיר סיגט שבמחוז מרמרוש, וכיהן שם כ-25 שנה עד פטירתו. בסיגט ייסד ישיבה ברוח החסידות, והעמיד בה תלמידים רבים. הוא נחשב לאדמו"ר הראשון של שושלת סיגט, ובניו וצאצאיו המשיכו לכהן ברבנות העיר עד השואה. בין תלמידיו היו רבי שלמה יהודה טבק ורבי חיים אריה כהנא. בחיבוריו שילב דרוש וחסידות עם הלכה. ספרו הידוע "ייטב לב" על התורה נעשה לכינויו. חיבר גם את "ייטב פנים" על המועדים ועל הגדה של פסח, את שו"ת "אבני צדק" ואת "רב טוב" על התורה. בנוסף פעל להוצאת כתבי סבו: הדפיס את "ישמח משה" על התורה, וסידר את תשובותיו על סדר השולחן ערוך בספר "השיב משה", ושילב בו גם תשובות משלו. בניו היו רבי אברהם אהרן, רב קולבסוב; רבי חנניה יום טוב ליפא, שמילא את מקומו ברבנות סיגט; רבי משה יוסף, אב"ד אויהעל; ורבי אליהו בצלאל, אב"ד טאטש. בנותיו נישאו לרבנים, ובהם רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ ורבי משה הורוביץ מרוזדול. נפטר בשבת, ו' באלול ה'תרמ"ג (1883), כבן 75, ונקבר בבית העלמין היהודי בסיגט, שם נבנה אוהל על קברו.