קשרים
- אביו
- רבי משה
- אמו
- הענטשא מרים
- בני/בנות זוג
- שרה בת רבי יצחק יונה וויינשטוקשרה בת רבי משה שמעון ראטה
- ילדיו
- רבי אברהם שטיינר מקרעסטיר
- רבותיו
- רבי צבי הירש פרידמן מליסקארבי חיים הלברשטאם מצאנזרבי מרדכי ליפר מנדבורנה
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תרי"ב (1852) בזבורוב שליד ברדיוב (סלובקיה), לאביו רבי משה ולאמו הענטשא מרים. אביו נפטר כשהיה בן שלוש. בגיל שתים עשרה שלחה אותו אמו לבית רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, ולימים מינה אותו רבו למשמשו. הסתופף גם בצל רבי חיים הלברשטאם מצאנז (בעל "דברי חיים") ורבי מרדכי מנדבורנה. בד' בניסן ה'תרל"ה (1875) נשא לאישה את שרה, בת רבי יצחק יונה וויינשטוק. אחרי פטירת רבו, ובהוראת רבי מרדכי מנדבורנה, עבר לקרעסטיר שבהונגריה. שם כיהן כאדמו"ר ונעשה מייסד חסידות קרעסטיר. נודע בהכנסת האורחים שבה נהג בהידור רב ובמעשי צדקה. שמונה מתוך שנים עשר ילדיו נפטרו בחייו. סגולה ידועה היא להניח את תמונתו בבית כדי להרחיק עכברים. נפטר בג' באייר ה'תרפ"ה (1925) ונקבר בקרעסטיר, וקברו משמש מקום עלייה לרגל.
תולדות חייו
רבי ישעיה שטיינר, המכונה רבי ישעיה'לה מקרעסטיר, נולד בשנת ה'תרי"ב (1852) בזבורוב שליד ברדיוב (סלובקיה), שהייתה אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוריו היו רבי משה והענטשא מרים שטיינר. אביו נפטר כשהיה בן שלוש, ואמו גידלה אותו. בגיל שתים עשרה שלחה אותו אמו לבית האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן מליסקא. הוא גדל בביתו של רבו, ולימים מינה אותו רבו למשמשו. בשנים ההן הסתופף גם בצל רבי חיים הלברשטאם מצאנז (בעל "דברי חיים"), רבי מרדכי ליפר מנדבורנה ורבי שמואל פרנקל מהיידורוג. בד' בניסן ה'תרל"ה (1875) נשא לאישה את שרה, בת רבי יצחק יונה וויינשטוק. אחרי פטירתה בשנת ה'תרפ"ב (1922) נשא שרה נוספת, בת רבי משה שמעון ראטה, אב"ד דיאר. אחרי פטירת רבו מליסקא הוכתר לאדמו"ר בליסקא, לצד גיסו רבי חיים פרידלנדר. בעקבות קשיים עם החסידים עבר, בהוראת רבי מרדכי מנדבורנה, לקרעסטיר (בודרוגקרסטור) שבהונגריה. שם נעשה מייסד חסידות קרעסטיר, ורבים נהרו אליו לבקש ברכה ועצה. נודע במיוחד בהכנסת האורחים שבה נהג בהידור רב ובנדיבות בצדקה. מסופר שכאשר לא היה בידו כסף, לווה כדי להמשיך לתת. בציבור החסידי נפוצה הסגולה להניח את תמונתו בבית כדי להרחיק עכברים. נולדו לו שנים עשר ילדים, ורובם נפטרו בחייו. בנו רבי אברהם שטיינר מילא את מקומו כאדמו"ר בקרעסטיר. בנותיו נישאו לרבנים: קריינטשה לרבי שמואל גרוס, רב קארלי; רבקה פייגא לרבי ראובן חיים קליין, רב סוניא; ורחל לרבי ישראל אברהם אלטר לנדא, רב אדלין ובעל "בית ישראל". חתנו רבי מאיר יוסף רובין היה מממשיכי דרכו. נפטר בג' באייר ה'תרפ"ה (1925) בקרעסטיר ונקבר שם. קברו נעשה מקום עלייה לרגל לאלפים, בעיקר ביום פטירתו, והאוהל שעליו חודש בשנים ה'תשע"ב-ה'תשע"ג (2012-2013). על תולדותיו נכתבו הספרים "מי באר ישעיהו" ו"מופת הדור".