רבי יוסף באב"ד זי"ע - בעל המנחת חינוך

תולדות חייו

נולד בפשבורסק שבגליציה לאביו רבי משה, רב העיר. סבו היה רבי יהושע העשל באב"ד, רבה של טרנופול ובעל שו"ת "ספר יהושע". לפי המסורת נולד בכ"ד באלול ה'תקס"א (1801), אך שנת לידתו אינה ודאית, והיא משוערת בין ה'תק"נ (1790) לה'תקס"א. מצעירותו נודע בשקידתו בתורה. נשא את אחותו של רבי חיים הלברשטאם, לימים האדמו"ר מצאנז בעל "דברי חיים", ולמד עמו זמן רב. בחסידות נמנה עם חסידיו של רבי נפתלי צבי מרופשיץ, ונסע גם לצדיקים נוספים, ובהם רבי שמעון מירוסלב ורבי שלום רוקח מבעלז. היה ידיד קרוב של רבי יוסף שאול נתנזון בעל "שואל ומשיב". לפי המכלול נשא שלוש נשים: בתו של רבי שמעון רפפורט, אחר כך אחותו של רבי חיים מצאנז, ולבסוף בתו של רבי דוד הגר. כיהן ברבנות בכמה קהילות בגליציה: הושקוב הסמוכה לפשמישל, זבאראז', סניאטין והורודנקה. בשנת ה'תרי"ז (1857) נתמנה לרבה של טרנופול, העיר שבה כיהן סבו, ושם שימש ברבנות עד סוף ימיו. חיבורו העיקרי "מנחת חינוך" הוא פירוש לספר החינוך, המרחיב בכל מצווה את דיני המצווה ומקורותיה בבקיאות רחבה ובפלפול. הספר נדפס פעמים רבות, הן לצד ספר החינוך והן בנפרד, ונעשה ספר יסוד בבתי המדרש. הגהותיו על הרמב"ם נדפסו במהדורת פרנקל של משנה תורה. שני חיבורים קצרים שלו נותרו בכתב יד ונדפסו בשנת ה'תשס"ג (2003): "משפט שלום" על חושן משפט עד סימן כח, וחידושים על הרי"ף למסכת ברכות. בין תלמידיו היו רבי חיים יצחק דוד וייס בעל "לקוטי חיים" ורבי יעקב קאפיל לנדמן בעל "השיב לב אבות". נולדו לו שבעה ילדים, וכמה מהם כיהנו ברבנות. בנו רבי שמעון באב"ד ירש את מקומו ברבנות טרנופול והוציא לאור הגהות על ספר אביו. בנו רבי משה כיהן כרב סניאטין. נפטר ביום הולדתו, כ"ד באלול ה'תרל"ד (1874).