רבי חיים יוסף גוטליב זי"ע

תולדות חייו

נולד בטרצל שבממלכת הונגריה לרבי יהודה אריה גוטליב ולמרים. משפחת אביו הייתה ממשפחת רבי יואל גוטליב, אב"ד גלנטה, ואמו הייתה מצאצאי השל"ה. בילדותו למד בבית הספר הכללי המקומי. לפי המסופר, נקלע לסכנה בזמן רכיבה על סוס ונדר להקדיש את חייו לתורה, ומאז עבר ללמוד בישיבה. למד בישיבת פרשבורג אצל רבי משה סופר, בעל "חתם סופר", ונחשב לתלמידו המובהק. בטרצל למד בישיבתו של רבי יחזקאל פנט, בעל "מראה יחזקאל". רבי יחזקאל העריך אותו ומינה אותו ללמוד תורה עם בניו. בשנת ה'תקע"ג (1813) בערך נשא את בריינדל, בתו של הגביר רבי מאיר ליכטשיין מטרצל. בתחילה התנגד לחסידות, אך בעקבות הפצרות חותנו נסע לקאליב והתקרב לרבי יצחק אייזיק טויב, ונחשב לתלמידו הגדול. לאחר פטירתו של רבי יצחק אייזיק נעשה תלמידם של רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי חיים מצאנז. כשרבי יחזקאל פנט עזב את טרצל, מונה לממלא מקומו כרב, אב"ד וראש ישיבה בעיר. בשנת ה'תר"א (1841) נתמנה לרבה של סטרופקוב ולראש הישיבה שם, בעצת רבי חיים מצאנז, אחרי רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים. בסטרופקוב תיקן תקנות לחיזוק הדת ונודע כבעל מופת. בימי המהר"ם שיק הוצע לו לכהן כאב"ד בחוסט, אך הוא סירב. בשנת ה'תרכ"ה (1865) השתתף באספת הרבנים במיכאלוביץ. רוב חידושיו נאבדו. מה שנשאר מחידושיו על כמה מסכתות בסדר נשים יצא לאור אחרי פטירתו בספר "טיב גיטין וקידושין" (אונגוואר, ה'תרכ"ט). על הספר הסכימו רבי חיים מצאנז, רבי צבי הירש מליסקא ורבי מאיר אייזנשטטר, ובסופו נדפסה תשובה שכתב בזמן כהונתו בטרצל. אחרי פטירת אשתו בריינדל נשא אישה נוספת. מבריינדל נולדו לו חמישה בנים ובת, ובהם רבי מנשה ורבי אפרים, שעלו לירושלים, ורבי נפתלי, שנשאר בסטרופקוב. בתו גיטל נישאה לרבי שלמה זאלקא רוזנווסר, דומ"ץ נאסויד. לפי צוואתו בניו לא כיהנו ברבנות. נפטר בד' באדר ה'תרכ"ז (1867) בסטרופקוב, בן כ-77, ונקבר בכפר טיסינץ הסמוך. על קברו הוקם אוהל.