רבי אלימלך זי"ע - מגרודזיסק

תולדות חייו

רבי אלימלך שפירא נולד בשנת ה'תקפ"ד (1824) לאביו רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, האדמו"ר ממוגלניצא (ה"שרף ממוגלניצא"), נכדו של רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ. אמו גיטל הייתה בתו של רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של רבי אלימלך מליז'נסק בעל "נועם אלימלך", ועל שמו נקרא. בצעירותו למד אצל אביו ואצל חותנו, ויחד עם אביו נסע אל רבי ישכר בער מראדושיץ (ה"סבא קדישא") ואל רבי ישראל מרוז'ין. אשתו הראשונה הייתה בתו של רבי ירחמיאל מפשיסחא. רוב ילדיו ממנה נפטרו בחייו, ובהם בניו רבי אבי עזרא זליג ורבי חיים מאיר יחיאל. בזיווגו השני נשא את חנה ברכה, בתו של רבי חיים שמואל הורוביץ מחנצ'ין, וממנה נולדו בניו רבי קלונימוס קלמיש שפירא, לימים האדמו"ר מפיאסצנה, ורבי ישעיהו שפירא, "האדמו"ר החלוץ". בתו שרה דבורה נישאה לרבי יחיאל יעקב הופשטיין. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תר"ט (1849) נחלקה חסידות מוגלניצא בין בניו, ורבי אלימלך נעשה אדמו"ר בגרודז'יסק (פולין). בהנהגתו הפכה גרודז'יסק למרכז חסידי חשוב. גם לאחר שנעשה אדמו"ר המשיך לנסוע אל צדיקי דורו, ובהם רבי יצחק מנסכיז, רבי חיים מצאנז, רבי נתן דוד משידלובצה והמגיד מטורטשין. היה מפעילי הציבור הבולטים ונטל חלק חשוב בהנהגת יהדות פולין במחצית השנייה של המאה התשע עשרה. במחלוקת שפרצה סביב רבי דוב בער מלובוב, בנו של רבי ישראל מרוז'ין, עמד לצד בני רוז'ין. בסוף ימיו נחשב לזקן האדמו"רים בפולין. דרשותיו על פרשות השבוע ועל המועדים נדפסו בחייו בספר "אמרי אלימלך" (ורשה, ה'תרל"ו) ובספר "דברי אלימלך" בשני כרכים (ורשה, ה'תר"נ-ה'תרנ"א). מתלמידיו היה רבי מאיר יחיאל הלוי הלשטוק מאוסטרובצה, ולאחר פטירתו עברו רבים מחסידי גרודז'יסק לחצרו. נפטר בא' בניסן ה'תרנ"ב (1892) ונקבר בבית העלמין בגרודז'יסק. אחריו מונה לאדמו"ר בגרודז'יסק נכדו, רבי ישראל שפירא.