
קשרים
- אביו
- רבי אליעזר
- אמו
- שרה
- בני/בנות זוג
- חנה בת רבי אפרים
- ילדיו
- רבי צביאדל
- תלמידיו
- רבי יחיאל מיכל זי"ע - המגיד מזלאטשוברבי דוד הלוי זי"ע - מסטעפיןרבי משה חיים אפרים זי"ע - מסדילקוברבי מנחם נחום טברסקי - המגיד מטשרנובילרבי יעקב יוסף הכהן זי"ע - בעל התולדותרבי דוב בער - ממעזריטשרבי אברהם גרשון מקיטוב זי"ע - רבי גרשון קוטובררבי אברהם שמשון זי"ע - מראשקוברבי אורי פייבל זי"ע - מקריסניפולירבי אריה לייב שרה'סרבי יהודה אריה לייב זי"ע - המוכיח מפולנאהרבי ברוך זי"ע - ממז'יבוז'רבי גרשון - מקיטוברבי דוב בער זי"ע - המגיד ממזריטשרבי דוד היילפרין זי"ע - רבי דוד מאוסטראהרבי דוד לייקעס זי"ע - המופלגרבי דוד פורקעס זי"ע - המגיד ממז'יבוז'רבי זאב וולף קיצעס זי"ערבי חיים מקראסנא זי"ע - מקראסנארבי פנחס מקוריץרבי מאיר מפרמישלאןרבי יהודה לייב ר׳ לייב שרה׳ס זי"ע - לייב שרה'סרבי יהודה לייב פיסטינר זי"ע - מקאלמיירבי יעקב קאפל חסיד זי"ע
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בין ה'ת"נ (1690) לה'ת"ס (1700) לרבי אליעזר ולשרה. לפי המסורת נולד בעיירה אוקופ, ויש סבורים שנולד בסמוך לה, בצפון נסיכות מולדובה. התייתם מהוריו בגיל צעיר. בצעירותו שימש שמש בבית הכנסת באוקופ, ולאחר מכן מלמד ובורר בסביבת ברודי. נשא לאשה את חנה, אחותו של רבי אברהם גרשון מקיטוב, ותקופה מסוימת התבודד בהרים. עסק בריפוי בצמחי מרפא ובקמיעות, וכונה "רבי ישראל בעל שם". בטלוסט התגלה ברבים, ובשנת ה'ת"ק (1740) עבר למז'יבוז' שבפודוליה (אוקראינה), ושם התקבצו סביבו תלמידיו, ובהם רבי דוב בער, המגיד ממזריטש, ורבי יעקב יוסף מפולנאה בעל "תולדות יעקב יוסף". הוא לא כתב ספרים, ותורתו נמסרה בכתבי תלמידיו ובלקטים כמו "כתר שם טוב". נפטר בחג השבועות, ו' בסיון ה'תק"ך (1760), ונקבר בבית העלמין במז'יבוז'.
תולדות חייו
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע בכינוי הבעל שם טוב (הבעש"ט), נולד בין ה'ת"נ (1690) לה'ת"ס (1700). לפי מסורת מאוחרת בחב"ד נולד בי"ח באלול ה'תנ"ח (1698). הוריו, רבי אליעזר ושרה, נפטרו כשהיה ילד צעיר. לפי המסורת נולד בעיירה אוקופ שעל גבול פודוליה, ויש חוקרים שסבורים שנולד בסמוך לה, בצפון נסיכות מולדובה. בצעירותו שימש שמש בבית הכנסת באוקופ ונשא שם את אשתו הראשונה, שמתה בלי ילדים. לאחר מכן עבר לסביבת ברודי, עבד שם כמלמד תינוקות וכבורר, ונשא לאשה את חנה, בתו של רבי אפרים מברודי ואחותו של רבי אברהם גרשון מקיטוב. תקופה ארוכה התבודד בהרים בסביבת קיטוב, והתפרנס מעבודה פשוטה. לפי מסורת החסידים, רבו בתורת הנסתר היה אחיה השילוני. בסביבות גיל שלושים ושש התגלה ברבים בטלוסט כבעל שם, שמרפא חולים בצמחי מרפא ובקמיעות, והחל לנדוד בעיירות האזור. בשנת ה'ת"ק (1740) קבע את מושבו במז'יבוז' שבפודוליה, ושם גר עד פטירתו. אליו התקבצה חבורה של מקובלים ותלמידי חכמים, ובהם רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה בעל "תולדות יעקב יוסף" ורבי דוב בער, המגיד ממזריטש, שהיה לממשיך דרכו העיקרי. בין תלמידיו ומקורביו נמנו גם רבי מנחם נחום מטשרנוביל, רבי פנחס מקוריץ, רבי מאיר מפרמישלאן ורבי יחיאל מיכל, המגיד מזלאטשוב, וגיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב. עוד למדו אצלו בנו רבי צבי ונכדיו, רבי משה חיים אפרים מסדילקוב בעל "דגל מחנה אפרים" ורבי ברוך ממז'יבוז'. בניה של בתו אדל, הוא נינו רבי נחמן מברסלב. בתורתו הדגיש את חשיבות הכוונה בתפילה ובקיום המצוות, את עבודת ה' בשמחה ובדבקות, ואת קדושת האותיות והמילים. הוא לא כתב ספרים, ותורתו נמסרה בעיקר בכתבי תלמידיו, ובראשם ספריו של רבי יעקב יוסף מפולנאה, ובלקטים מאוחרים כמו "כתר שם טוב". השתמרה ממנו אגרת לגיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב, ובה תיאר עליית נשמה. כמו כן ניסה לעלות לארץ ישראל, הגיע עד קושטא ושב משם. נפטר בחג השבועות, ו' בסיון ה'תק"ך (1760), ויש אומרים שבז' בסיון. נקבר בבית העלמין היהודי במז'יבוז', וקברו מוקד עלייה לרגל.