רבי משה חיים אפרים זי"ע - מסדילקוב

תולדות חייו

רבי משה חיים אפרים נולד במז'יבוז' שבפודוליה (אוקראינה של היום), עיר מושבו של סבו רבי ישראל בעל שם טוב. אביו היה רבי יחיאל מיכל אשכנזי, ואמו אדל הייתה בתו של הבעל שם טוב. הוא היה בנה הבכור של אדל, ואחיו הצעיר הוא רבי ברוך ממז'יבוז'. על שנת לידתו נחלקו החוקרים: לדעת אברהם כהנא נולד בשנת ה'תק"ב (1742), ולדעת שמואל אבא הורודצקי בשנת ה'תק"ח (1748). חינוכו היה בחוג תלמידי הבעל שם טוב במז'יבוז', והוא קיבל תורה מסבו בעצמו. בספרו הוא מביא תורות רבות בשמו, ופעמים רבות מציין שכך שמע מפיו. לאחר פטירת הבעל שם טוב בשנת ה'תק"ך (1760) המשיך ללמוד אצל גדולי תלמידיו: רבי דוב בער, המגיד ממזריטש, ובעיקר רבי יעקב יוסף מפולנאה בעל "תולדות יעקב יוסף". רוב ימיו ישב על כסא הרבנות בקהילת סדילקוב שבפודוליה, ושימש בה גם כמגיד מישרים. משום כך כונה בפי החסידים "הרב מסדילקוב". מסדילקוב היה נוסע לעתים קרובות למז'יבוז', ובסביבות שנת ה'תקמ"ח (1788) עבר להתגורר בה. במז'יבוז' כיהן אז אחיו רבי ברוך כאדמו"ר, ורבי משה חיים אפרים שימש בה כאדמו"ר גם הוא. חיבורו "דגל מחנה אפרים" הוא ספר דרושים על סדר פרשיות התורה, ובו ליקט ופירש את תורותיו של סבו ושל תלמידיו. כמעט אין בו עמוד שאין בו דבר בשם הבעל שם טוב, ולכן הוא נחשב למקור חשוב לתורת הבעל שם טוב ולאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. הספר נדפס לראשונה בקוריץ בשנת ה'תק"ע (1810), עשר שנים אחר פטירתו, על ידי בנו רבי יעקב יחיאל. בעקבות הספר כינוהו החסידים "בעל הדגל" או "הדגל". בניו היו רבי יעקב יחיאל מקוריץ, רבי יצחק מקאליש ורבי יוסף יחיאל ממז'יבוז', ובתו אטל נישאה לרבי דוד הלוי הורוביץ. נפטר ביז באייר ה'תק"ס (1800), ערב ל"ג בעומר, ונקבר במז'יבוז' באוהל של סבו הבעל שם טוב.