רבי שניאור זלמן ברוכוויטש זי"ע - מלאדי

תולדות חייו

רבי שניאור זלמן נולד בליוזנה שברוסיה הלבנה לאביו רבי ברוך ולאמו רבקה. לפי המסורת החב"דית נולד בי"ח באלול ה'תק"ה (1745), אך יש מקורות שמקדימים או מאחרים את שנת לידתו בשנים אחדות. כבר בצעירותו נודע כעילוי בתלמוד ובפוסקים, ובגיל חמש עשרה נשא את שטערנא, בתו של רבי יהודה לייב סגל מוויטבסק. בשנת ה'תקכ"ד (1764) נסע למזריטש, לבית מדרשו של רבי דוב בער, המגיד ממזריטש. שם נעשה לתלמיד מובהק של המגיד, וגם לחברו ולרבו של רבי אברהם המלאך, בנו של המגיד. המגיד הטיל עליו, עוד בצעירותו, לחבר ספר מסכם של ההלכה, והוא שהביא לבסוף לחיבור "שולחן ערוך הרב". לאחר פטירת המגיד נקשר לרבי מנחם מנדל מוויטבסק, וכשזה עלה לארץ ישראל נעשה למנהיג החסידים ברוסיה הלבנה. בתחילה שימש מגיד מישרים בליוזנה, ושם פיתח את דרכו בחסידות, שנודעה בשם חב"ד - חכמה, בינה, דעת - ושמה דגש על התבוננות שכלית בעבודת ה'. שיטתו מבוארת בספר התניא, הקרוי גם "ליקוטי אמרים" או "ספר של בינונים". הספר הופץ תחילה בין החסידים בקונטרסים בכתב יד, ונדפס לראשונה בשנת ה'תקנ"ו (1796). התניא היה לספר היסוד של חסידות חב"ד. מאמריו בחסידות כונסו בספרים "תורה אור" על בראשית ושמות ו"ליקוטי תורה" על שאר חומשי התורה והמועדים, ונדפסו גם ביאוריו לזוהר. בתחום ההלכה נודע כפוסק מובהק בשולחן ערוך הרב שלו. כמו כן תיקן נוסח תפילה על פי נוסח האר"י, הנודע בשם "סידור הרב", ונוסף על אלה נדפסו אגרותיו ותשובותיו. בתקופתו התחדשה המחלוקת בין החסידים למתנגדים, בייחוד לאחר הדפסת התניא. בעקבות הלשנות נעצר בשנת ה'תקנ"ט (1798), והובא לחקירה במבצר פטרופבלובסקיה שבפטרבורג. הוא שוחרר בי"ט בכסלו, יום שנקבע בחב"ד כ"חג הגאולה". בשנת ה'תקס"א (1801) נאסר שוב ושוחרר, ולאחר מכן עבר ללאדי, שבה ישב כאחת עשרה שנים. על שמה נקרא "הרב מלאדי". בין תלמידיו ומקורביו היו רבי אהרן הלוי מסטרשלה, רבי יצחק אייזיק מהומיל, רבי ברוך מרדכי מבוברויסק, רבי נחמיה מדוברובנה ורבי שמואל מונקס. בנו רבי דובער, האדמו"ר האמצעי, ממלא מקומו בהנהגת החסידות. בתו דבורה לאה הייתה אמו של רבי מנחם מנדל, בעל ה"צמח צדק". בשנת ה'תקע"ב (1812), בעת פלישת צבא נפוליאון לרוסיה, נמלט מלאדי עם בני ביתו מזרחה. בדרך חלה, ונפטר במוצאי שבת כ"ד בטבת ה'תקע"ג (1812) בכפר פיינא שליד קורסק. הוא נקבר בבית העלמין היהודי בהדיאץ' שבפלך פולטבה (אוקראינה), ועל קברו נבנה אוהל, שאליו עולים חסידים עד היום.