רבי יצחק אייזיק הלוי זי"ע - ר' אייזיק הומלר

תמצית ביוגרפית

נולד בסביבות ה'תק"ם (1780), לאביו רבי מרדכי אפשטיין, ממשפחת אפשטיין הלויים. בילדותו למד אצל סבו, רבי דוד אפשטיין רב לוסק. בצעירותו, למרות התנגדות משפחתו, דבק ברבי שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא), ולאחר פטירתו היה מחסידיו של בנו, רבי דובער (האדמו"ר האמצעי). בשנת ה'תקס"ה (1805) נתמנה לרב ואב"ד הומל (בלארוס), ושם עמד בראש ישיבה וכולל. כיהן ברבנות יותר מחמישים שנה. לאחר פטירת האדמו"ר האמצעי ביקשוהו להנהיג את חסידות חב"ד, אך הוא שכנע את רבי מנחם מנדל שניאורסון (בעל ה'צמח צדק') לקבל עליו את ההנהגה. מחיבוריו: 'מאמרות' בענייני חסידות, ובהם 'שני המאורות', ו'חנה אריאל' על המועדים ופרשיות התורה. נפטר בכ"ו באייר ה'תרי"ז (1857) ונקבר בהומל, ועל קברו נבנה אוהל. את מקומו ברבנות ירש חתנו, רבי צבי דוב לאטקר.