רבי אהרן הורוביץ זי"ע - מסטרשלה

תולדות חייו

רבי אהרן הלוי הורביץ נולד בשנת ה'תקכ"ו (1766) לאביו רבי משה הלוי הורביץ. משפחתו התייחסה על רבי ישעיהו הלוי הורביץ בעל השל"ה. על מקום לידתו חלוקים המקורות: יש שכתבו שנולד באורשה, ויש שכתבו שנולד באסבה שבמחוז ויטבסק. בצעירותו התקרב לרבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא, ונעשה מבני ביתו ומתלמידיו המובהקים. כמעט שלושים שנה שימש את רבו ברציפות, ובחצרו בליאדי הדריך את האברכים בדרכי החסידות ובעבודת התפילה. כשנאסר רבו פעל לשחררו, ולפי המסופר אסף לשם כך סכום כסף גדול. לאחר מחלוקת בעניין ביאור דברי החסידות הורה לו רבו לעזוב את ליאדי, ובשנים שלא שב אליה התגורר באורשה. לאחר פטירת רבו בשנת ה'תקע"ג (1813) עמדה על הפרק שאלת הנהגת חסידי חב"ד, ורוב החסידים קיבלו עליהם את הנהגת בנו של רבו, רבי דובער שניאורי. רבי אהרן הקים חצר חסידית משלו בעיירה סטרשלה, וחסידים רבים התקבצו אליו. בין השניים נחלקו הדעות בדרכי עבודת ה' ובהבנת ספר התניא: לשיטתו של רבי אהרן מרכז חיי החסיד הוא לימוד התורה ותורת החסידות, וההתפעלות שבלב מן ההתבוננות בענייני אלוקות ראויה להתבטא גם בגלוי בשעת התפילה. בשנת ה'תקפ"ה (1825) נאסר בעקבות הלשנה, יחד עם רבי דובער. את תורתו העלה בחיבוריו, שנועדו לבאר את יסודות תורת רבו: "שערי היחוד והאמונה", ביאור על חלק מספר התניא, שנדפס בשקלוב בשנת ה'תק"פ (1820); "שערי עבודה", שנדפס בשקלוב בשנת ה'תקפ"א (1821); ו"עבודת הלוי" על התורה, שנדפס בלבוב בשנים ה'תרכ"ב-ה'תרכ"ו (1862-1866). לאחר פטירתו נדפסה גם הגדה של פסח עם ביאורו "סוד קדושים". כמה מניגוניו נשתמרו ומושרים בקהילות חב"ד עד היום. נפטר בשמיני עצרת, כ"ב בתשרי ה'תקפ"ט (1828), כבן שישים ושתיים, ונקבר בסטרשלה. על קברו נבנה אוהל, ורבים נהגו להשתטח עליו. את מקומו בהנהגת החסידים מילא בנו רבי חיים רפאל, שנפטר בצעירותו; בנו השני היה רבי מיכאל דוד מוויטבסק. לאחר מכן התפזרו חסידיו, ורובם שבו לחצר ליובאוויטש.