קשרים
- אביו
- רבי עזריאל
- אמו
- בת שבע לבית לויטן
- בני/בנות זוג
- גוטל לבית גילמובסקי
- ילדיו
- מרים רייזלדבורה ברגמןד"ר אפרים שך
- רבותיו
- רבי איסר זמן מֶלְצֶר זי"ע - אבן האזלרבי נתן צבי פינקל (הסבא מסלבודקה)רבי יצחק זאב סולובייצ'יקרבי חיים עוזר גרודזנסקירבי יצחק יעקב רבינוביץ (רבי איצל'ה פוניבז'ר)רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים)
- תלמידיו
- רבי אברהם מנחם דנציגר זי"ע - מאלכסנדררבי חיים קנייבסקירבי מאיר צבי ברגמןרבי דב צבי קרלנשטייןרבי ברוך ויינברגררבי גדליה נדל זי"ערבי דוד הקשר זי"ערבי יששכר מאיר זי"ע
מקומות בהם פעל
- סלבודקהלמד בישיבת סלבודקה (מ-1913)
- סלוצקלמד בישיבה ושימש ר"מ (1915–1923)
- קלצקר"מ בישיבת קלצק (מ-1923)
- לונינייץראש ישיבת אור ישראל (מ-1935)
- יאנובהר"מ בישיבת קלצק בגלות (1940–1940)
- ירושליםראש ישיבת נובהרדוק ועץ חיים (מ-1942)
- פתח תקווהר"מ בישיבת לומז'ה
- רחובותר"מ בישיבת קלצק (מ-1949)
- בני ברקראש ישיבת פוניבז' (1952–2001)
תמצית ביוגרפית
נולד בי"ט בטבת ה'תרנ"ט (1899) בוואבולניק (ליטא), לאביו רבי עזריאל. בילדותו למד בישיבת פוניבז' אצל רבי יצחק יעקב רבינוביץ. אחר כך למד בישיבת סלבודקה, שם התקרב לרבי נתן צבי פינקל ולרבי איסר זלמן מלצר, ובהמשך בישיבת סלוצק. שימש ר"מ בסלוצק ובקלצק, ובשנת ה'תרצ"ה (1935) מונה לראש ישיבת לונינייץ. בשנת ה'תש"א (1941) עלה לארץ ישראל. כאן עמד בראש ישיבת נובהרדוק בירושלים, שימש ר"מ בישיבות לומז'ה בפתח תקווה וקלצק ברחובות, ובשנת ה'תשי"ב (1952) מונה לראש ישיבת פוניבז' בבני ברק. כיהן בתפקיד זה כחמישים שנה. עמד בראש מועצת גדולי התורה, ועד הישיבות והחינוך העצמאי, ייסד את העיתון "יתד נאמן" ואת מפלגת דגל התורה, ונחשב למנהיג הציבור החרדי הליטאי. חיבורו העיקרי הוא "אבי עזרי" על הרמב"ם. נפטר בט"ז בחשון ה'תשס"ב (2001) בבני ברק, בגיל 102, ונקבר בבית העלמין של נשיאי ישיבת פוניבז'.
תולדות חייו
נולד בי"ט בטבת ה'תרנ"ט (1899) בוואבולניק שבפלך קובנה (ליטא). אביו, רבי עזריאל, היה סוחר תבואה וקמח, ואמו בת שבע הייתה מבית לויטן. בגיל עשר נשלח ללמוד בישיבת פוניבז' אצל רבי יצחק יעקב רבינוביץ (רבי איצל'ה פוניבז'ר). בשנת ה'תרע"ג (1913) עבר לישיבת סלבודקה, ושם התקרב לרבי נתן צבי פינקל, הסבא מסלבודקה, ולרבי איסר זלמן מלצר. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שב לעיר הולדתו, ובשנת ה'תרע"ה (1915) עבר ללמוד בישיבת סלוצק, שבראשה עמד רבי איסר זלמן מלצר. שם למד בתנאי מחסור קשים. בשנת ה'תרע"ח (1918) נפגש במינסק עם רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. בין רבותיו נמנים גם רבי חיים עוזר גרודזנסקי והחפץ חיים. בשנת ה'תרפ"א (1921) מונה רשמית לר"מ בישיבת סלוצק, ובשנת ה'תרפ"ג (1923) נשא את גוטל לבית גילמובסקי. כשעלה רבי איסר זלמן מלצר לארץ ישראל בשנת ה'תרפ"ה (1925), גברה מעורבותו בהנהגת ישיבת קלצק. בשנת ה'תרצ"ד (1934) מונה לראש ישיבה בנובהרדוק, ובשנת ה'תרצ"ה (1935) עמד בראש ישיבת אור ישראל בלונינייץ, בהמלצת האדמו"ר מקרלין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גלה עם ישיבת קלצק לווילנה ומשם ליאנובה, ושימש בה ר"מ. בתחילת ה'תש"א (1941) עלה לארץ ישראל בזכות סרטיפיקטים שהשיג עבורו רבי איסר זלמן מלצר, ובתחילה התגורר בביתו בירושלים. בשנת ה'תש"ב (1942) מונה, בהמלצת החזון איש, לראש ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק בירושלים. אחר כך שימש ר"מ בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, ובשנת ה'תש"ט (1949) בישיבת קלצק ברחובות. בשנת ה'תשי"ב (1952) מונה לראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, לצד רבי שמואל רוזובסקי ורבי דוד פוברסקי, וכיהן בתפקיד כחמישים שנה. בשנת ה'תשכ"ז (1967) נתמנה גם לראש ישיבת עץ חיים בירושלים. במשך עשרות שנים היה מגדולי ההנהגה הציבורית של היהדות החרדית בארץ ישראל. עמד בראש מועצת גדולי התורה, ועד הישיבות ורשת החינוך העצמאי. בשנת ה'תשמ"ה (1985) ייסד יחד עם רבי יעקב ישראל קניבסקי (הסטייפלר) את העיתון "יתד נאמן". בבחירות של שנת ה'תשמ"ד (1984) תמך בתנועת ש"ס, ובשנת ה'תשמ"ח (1988) ייסד את מפלגת דגל התורה. מתלמידיו היו רבי חיים קנייבסקי, חתנו רבי מאיר צבי ברגמן, רבי דב צבי קרלנשטיין ורבים אחרים. חיבורו העיקרי הוא "אבי עזרי" על משנה תורה לרמב"ם, בכמה כרכים. מכתביו ודבריו בענייני השקפה ומוסר נאספו בספרים "מכתבים ומאמרים", "מחשבת מוסר" ו"שימושה של תורה". נפטר בט"ז בחשון ה'תשס"ב (2001) בבני ברק, בגיל 102, ונקבר בבית העלמין של נשיאי ישיבת פוניבז'.
ספריו2
- אבי עזרי
- מכתבים ומאמרים