רבי אברהם מנחם דנציגר זי"ע - מאלכסנדר

תולדות חייו

נולד בג' בתמוז ה'תרפ"א (1921) בלודז' (פולין). אביו היה רבי יהודה משה דנציגר, לימים האדמו"ר החמישי מאלכסנדר. סבו היה רבי בצלאל יאיר דנציגר מאלכסנדר, ואחי אביו היו רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, בעל "ישמח ישראל", ורבי שמואל צבי דנציגר, בעל "תפארת שמואל", אדמו"רי אלכסנדר. בשנת ה'תרצ"ג (1933) עלה עם אביו לארץ ישראל, והם השתקעו בירושלים. בצעירותו למד בישיבת בית יוסף נובהרדוק בירושלים, ושם למד בחברותא עם רבי שמעון בעדני. בין רבותיו היו רבי אלעזר מנחם מן שך, רבי בן ציון ברוק ורבי יוסף דינקליס. תורת הקבלה למד אצל רבי משה יהושע לנדמן, האדמו"ר מבענדער, ואצל רבי שריה דבליצקי. נשא לאשה את הרבנית אסתר לאה, בתו של רבי חנניה יוסף היילפרין, מייסד בית הכנסת של חסידי חב"ד בשכונת בית ישראל בירושלים ורבו. היא הייתה מצאצאי רבי שניאור זלמן מליאדי, בעל התניא. אחרי נישואיו למד בכולל האברכים שבראשות רבי דב בעריש וידנפלד, הרב מטשעבין. בשואה נרצחו רוב חסידי אלכסנדר בפולין, ואחריה הכתירו השרידים שבארץ ישראל את אביו לאדמו"ר. הוא סייע לאביו בהקמת מוסדות החסידות, ובכללם ישיבת "בית ישראל". באדר ה'תשל"ג (1973), אחרי פטירת אביו, הוכתר לאדמו"ר מאלכסנדר, השישי בשושלת. בתקופת הנהגתו התרחבה החסידות: הוקמה ישיבה לצעירים, ונפתחו בתי מדרש של חסידי אלכסנדר בבורו פארק שבניו יורק, באנטוורפן, בלונדון ובמודיעין עילית. הוא הקפיד על אווירה של אחווה וחברותא בין החסידים. משנת ה'תשמ"ט (1989) כיהן כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. חיבורו העיקרי הוא "אמרי מנחם", חמישה כרכים על התורה, ועל שמו נקרא "האמרי מנחם". שיחותיו בענייני חינוך, שנאמרו לפני אברכים ובחורים במשך שנות הנהגתו, נאספו בספר "מאמרים ואגרות", שיצא לאור בחייו. נפטר בפתאומיות בי"ז באדר ב' ה'תשס"ה (2005), בגיל 83, ונקבר בבית העלמין פוניבז' בבני ברק. על קברו נבנה אוהל. את מקומו כאדמו"ר מאלכסנדר מילא בנו הבכור, רבי ישראל צבי יאיר דנציגר. בנו רבי שניאור זלמן כיהן כאדמו"ר מאלכסנדר בקליבלנד. חתניו היו רבי חיים שאול טאוב, האדמו"ר ממודז'יץ, ורבי יעקב פרנקל, האדמו"ר מבוטושאן.