רבי חיים עוזר גרודזנסקי זי"ע - האחיעזר

תולדות חייו

נולד בט' באלול ה'תרכ"ג (1863) בעיירה איוויה (בלארוס). אביו, רבי דוד שלמה גרודזנסקי, היה מתלמידיו הקרובים של רבי ישראל סלנטר וכיהן כחמישים שנה ברבנות העיירה. אמו הייתה רבקה עלקא. עד גיל שתים עשרה בערך למד אצל אביו, וכבר בילדותו נודע בעיר כעילוי. בגיל צעיר נשלח ללמוד בקיבוץ הפרושים באישישוק. בסביבות גיל חמש עשרה עבר לישיבת וולוז'ין ולמד בה אצל הנצי"ב, ושם כינוהו "העילוי מאיוויה". בוולוז'ין נקשר בקשרי ידידות עם רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, שהיה מבוגר ממנו בכעשר שנים, וידידותם נמשכה כל ימי חייהם. נשא לאשה את לאה אלטע, בתו של רבי אליהו אליעזר גרודזנסקי, דיין בווילנה וחתנו של רבי ישראל סלנטר. בשנת ה'תרמ"ז (1887), כשהיה כבן עשרים וארבע, נכנס במקום חותנו לוועד הרבנים של וילנה, ולימים עמד בראשו. אף שלא כיהן כרב העיר הרשמי, ראו בו בווילנה את הסמכות התורנית העליונה. הוא סירב להצעה לכהן כרב בפטרבורג. אחרי פטירת אשתו הראשונה נשא לאשה את יאחא, בתו של רבי מאיר אטלס משאוולי. אחרי פטירתו של רבי יצחק אלחנן ספקטור בשנת ה'תרנ"ו (1896) הוכר כמנהיג הציבור החרדי בליטא. בשנת ה'תרס"ז (1907) ייסד עם רבי חיים מבריסק את אגודת "כנסת ישראל", שנקראה לימים "מסורת אבות". השתתף בהנהגת אספות הרבנים בווילנה ובפטרבורג ובוועידת קטוביץ, שבה הונחו יסודות אגודת ישראל. היה ממייסדי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ונשיאה. אחרי מלחמת העולם הראשונה פעל לשיקום הישיבות, ובשנת ה'תרפ"ד (1924) ייסד עם החפץ חיים את ועד הישיבות ועמד בראשו. בביתו בווילנה התקבץ חוג של אברכים מופלגים, שכונה "הקיבוץ של רבי חיים עוזר". בין המשתתפים בו היו רבי שלמה פולאצ'ק, רבי אליעזר סילבר, רבי משה אביגדור עמיאל, רבי יחזקאל אברמסקי ורבי משה שצקס. חיבורו העיקרי הוא שו"ת אחיעזר, אסופה של תשובות וחידושים שיצאה לאור בשלושה חלקים בשנים ה'תרפ"ב-ה'תרצ"ט (1922-1939), וחלק רביעי נדפס לאחר זמן בארץ ישראל. לאחר פטירתו יצאו לאור גם קובצי אגרותיו. נפטר בה' באב ה'ת"ש (1940) בווילנה, בתחילת מלחמת העולם השנייה, ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר.