רבי חיים שאול דוויק הכהן זי"ע - השד"ה

תולדות חייו

נולד בי"ד בחשון ה'תרי"ח (1857) בחלב (סוריה), לאמו אסתר ולאביו חכם אליהו. סבו היה רבי שאול עזרא דוויק הכהן, רבה של ארם צובא ובעל "אמת מארץ". משפחת דוויק הכהן הייתה ממשפחות הרבנים הנודעות בחלב. בצעירותו למד אצל המקובל רבי מרדכי עבאדי בעל "מעיין מים", ואצל רבי עזרא טוויל. נודע בבקיאותו בתורת הנגלה ובתורת הקבלה, ובשנת ה'תרמ"ז (1887), כשעדיין לא היה בן שלושים, מונה לרבה הראשי של חלב. לפי המסורת לא רצה במשרה. בשנת ה'תר"ן (1890) עלה לארץ ישראל בראש קבוצה מחכמי חלב והשתקע בירושלים. שם הצטרף לישיבת המקובלים בית אל שבעיר העתיקה, שבראשה עמד אז רבי ששון בכר משה פרסיאדו, ובמשך כשש שנים היה מראשיה. באותן שנים כתב את רוב חיבוריו. בשנת ה'תרנ"ו (1896) נוסדה ישיבת המקובלים רחובות הנהר בשכונת הבוכרים, והוא עמד בראשה. בסוף ימיו נחשב לאחד מגדולי המקובלים בירושלים. חיבורו העיקרי הוא "איפה שלמה", ביאור על "אוצרות חיים" לרבי חיים ויטאל. בסוף ימיו איבד את מאור עיניו, ולפי המסופר כתב רבי יהודה פתיה את החיבור מפיו. חיבר גם את "בניהו בן יהוידע" על יחודים, תפילות וסגולות, פירוש על שיר השירים עם תרגום לערבית-יהודית, ואת "שר שלום" יחד עם רבי אליהו יעקב לגימי. רבי יוסף חיים מבגדאד הדפיס את "ספר היחודים" שלו. הגהותיו נדפסו על "נהר שלום" לרש"ש ובתוך "עלי נהר" לרבי ניסים הררי רפול, וחידושיו בתוך "שפת אמת" לרבי אליהו מישאן. לפי עדות תלמידיו חזר תמיד על המילים "אין עוד מלבדו", אפילו מתוך שינה. רבים מגדולי המקובלים בדור שאחריו היו מתלמידיו, ובהם רבי יעקב חיים סופר בעל "כף החיים", רבי סלמאן אליהו, רבי יום טוב ידיד הלוי, רבי עזרא הררי רפול, רבי ישעיה אשר זליג מרגליות ורבי אהרן סלאטקי. נפטר בד' בטבת ה'תרצ"ג (1933) בירושלים ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים. מצבתו נעלמה לאחר הכיבוש הירדני והרס בית העלמין, ונמצאה שוב בשנת ה'תש"ע (2010).