רבי אשר זליג מרגליות זי"ע - הריא"ז

תולדות חייו

רבי ישעיה אשר זליג מרגליות, המכונה הריא"ז, נולד בשנת ה'תרנ"ג (1893) בחלם. אביו, רבי יעקב צבי, היה מחסידי בעלז, ואמו הייתה מרת רכיל. בשנת ה'תרס"ו (1906), בהיותו כבן שתים עשרה, שלח אותו אביו לארץ ישראל לאחר שנועץ באדמו"ר מבעלז. בירושלים למד בתלמוד תורה "חיי עולם". בגיל שש עשרה נשא לאישה את מרת חנה דבורה. לאחר מכן גר זמן מה בחברון ולמד בישיבת "תורת אמת" של חסידות חב"ד. רבו בחסידות היה האדמו"ר מבארנוב, רבי אברהם שמחה הורוביץ. הוא שימש בבית מדרשו שבשכונת בית ישראל כשליח ציבור, ואחר כך כמשמשו הקבוע, עד פטירת האדמו"ר בשנת ה'תרע"ו (1916). בקבלה למד אצל רבי חיים שאול הכהן דוויק בישיבת "רחובות הנהר". בשנת ה'תרפ"ה (1925) נסע בשליחותו לדמשק להשתטח על קבר רבי חיים ויטאל. במלחמת העולם הראשונה גירשו אותו השלטונות העות'מאניים למצרים, ושם למד ב"ישיבת ארץ ישראל" שבאלכסנדריה. בשנת ה'תר"פ (1920) חזר לירושלים. לימים התקרב לרבי שלמה אליעזר אלפנדרי, ה"סבא קדישא", ושימש כמקשר בינו לבין רבי חיים אלעזר שפירא, בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש. את תשובותיו של הסבא קדישא הוציא לאור, והקדים להן את תולדותיו. כמו כן היה ממייסדי ישיבת "דברי חיים" של האדמו"ר מטשאקאווא בירושלים, ולימד בה קבלה. הוא התכתב עם רבי אברהם ישעיה קרליץ (החזון איש) ועם האדמו"ר מסאטמר. בימי חייו הדפיס כשלושים ספרים. רובם ליקוטים מספרים אחרים בצירוף הערותיו וביאוריו, ובעיקר בענייני קבלה, חסידות וקדושת רבי שמעון בר יוחאי. בין חיבוריו: "קומי רני" ו"תיקון חצות" (ה'תרפ"ה), "אשרי האיש" (ה'תרפ"ז), "מידות רשב"י" ו"עמודי ארזים" (ה'תרצ"ז), "ביאור השיר בר יוחאי" (ה'תש"ב), "כוחו דרבי אלעזר בן רשב"י" (ה'תש"י) ו"כסא אליהו הנביא" (ה'תשכ"ג). חיבורו "קומי אורי" יצא לאור לאחר פטירתו, בשנת ה'תשל"א (1971). חיבורים נוספים שלו הם "אומר קרא", "דעת הקדושה" ו"קונטרס כל הנקרא בשמי". נפטר בכ"ז בניסן ה'תשכ"ט (1969) ונקבר בהר הזיתים, לצד רעייתו חנה דבורה. בתו נישאה לרבי יחיאל פישל אייזנבך, ראש ישיבת המקובלים "שער השמים", ובת אחרת נישאה לרבי דב (בערל) חנון. נכדו, רבי אברהם שמחה חנון, הוא האדמו"ר של "קהל חסידי ירושלים", ונכד נוסף, הנושא את שמו, הוא המשפיע הברסלבי רבי אשר זליג מרגליות.