רבי יעקב שאול קצין זי"ע

תולדות חייו

נולד בכ"ג בניסן ה'תר"ס (1900) בירושלים, לאביו רבי שאול קצין, מקובל ומחבר הספרים "אמרי בינה" ו"פרי צדיק", ולאמו אלטון. בשנת ה'תרע"ז (1917), בשלהי מלחמת העולם הראשונה, נפטרו הוריו במגפת הטיפוס שפרצה בירושלים, בהפרש של כחודשיים זה מזה. אחיו הצעיר היה רבי שלמה קצין, ששימש שוחט, מוהל ופוסק בשכונות ירושלים. באדר ה'תרע"ט (1919) נשא את מזל טוב, בתו של רבי שלום הדאיה. בישיבת פורת יוסף למד אצל רבי רפאל שלמה לניאדו, ואצל רבי עזרא עטיה למד את מסכתות גיטין וקידושין. תורת הקבלה למד אצל רבי חיים שאול דוויק הכהן בשכונת הבוכרים ואצל רבי אברהם חיים עדס. היה מקורב לרבי יוסף דידי הלוי, שלמד עמו ונועץ בו. קיבל קבלת שחיטה מרבי מרדכי מיוחס, ובשנים ה'תר"ץ-ה'תרצ"א (1930-1931) הוסמך להוראה ולדיינות בידי כמה מרבני ירושלים, ובהם הראי"ה קוק. בשנת ה'תרפ"ו (1926) ייסד בירושלים את ישיבת המקובלים "גן הלבנון" ועמד בראשה. בשנים ה'תרפ"ח-ה'תרצ"ב (1928-1932) כיהן בבית הדין של עדת הספרדים בירושלים, תחילה כספרא דדיינא ואחר כך כחבר בית הדין. בשנת ה'תרצ"ג (1933) עבר לניו יורק כדי לכהן כרב קהילת יוצאי סוריה, ועמד בראש בתי הכנסת "מגן דוד" ו"שערי ציון" בברוקלין. בתפקיד זה כיהן כשישים ושתיים שנה. בברוקלין ייסד בית דין ועמד בראשו, שימש מוהל ומסדר קידושין, לימד תלמידים והכשיר צעירים לשמש שוחטים ובודקים בקהילה. בצעירותו חיבר בקבלה את "אור הלבנה" (ה'תרפ"ה), על כוונות ויחודים, ואת "יסוד האמונה" (ה'תרפ"ו), על אמיתות ספר הזוהר. בשנת ה'תרצ"א חיבר את "פרי עץ הגן" בשני חלקים: בחלק הראשון תולדות אביו ורבנים נוספים, ובחלק השני פתרון החידות שבספר "אמרי בינה" של אביו. כן חיבר את "תוכחת מגולה" בענייני מוסר ותוכחה, ושו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך שיצא לאור בשם "קציני אר"ץ" (ה'תשנ"ה). נפטר בג' בטבת ה'תשנ"ה (1994) בברוקלין, בגיל תשעים וארבע, ונקבר בהר המנוחות בירושלים. בנו הבכור, רבי שאול קצין, שימש ממלא מקומו ברבנות הקהילה. בתו שרלוט נישאה לרבי ברוך בן חיים, שהחליפו כרב הקהילה.