קשרים
- אביו
- מולא רחמים
- אמו
- עמאם
- רבותיו
- רבי חיים שאול הכהן דוויק
- תלמידיו
- רבי עזרא עטיה
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בל' בניסן ה'תרל"ו (1876) בבגדאד (עיראק), לאביו מולא רחמים ולאמו עמאם. היה אחיו הבכור של רבי יצחק נסים, לימים הראשון לציון. גדל בתורה אצל חכמי בגדאד, ועוד בנעוריו נשא ונתן בהלכה עם גדולי הדור, ובהם רבי חיים חזקיה מדיני בעל "שדי חמד" ורבי רחמים ניסים יצחק פלאג'י. בשנת ה'תרס"ד (1904) עלה לארץ ישראל יחד עם רבי יעקב חיים סופר ורבי צדקה חוצין, והשתקע בירושלים, שם הקדיש את זמנו ללימוד ולמד קבלה אצל רבי חיים שאול הכהן דוויק, ראש ישיבת רחובות הנהר. תלמידו המובהק היה רבי עזרא עטיה, לימים ראש ישיבת פורת יוסף. חיבר את "עצי היער", קובץ דינים ומשא ומתן הלכתי על השולחן ערוך, ו"כנסת יחזקאל", מבחר מכתביו בהלכה ובאגדה; שניהם נדפסו לאחר מותו בידי אחיו ורבי צדקה חוצין. נפטר בדמי ימיו בשנת ה'תרס"ח (1908) בירושלים, ונקבר בחלקת החסידים בהר הזיתים.
תולדות חייו
רבי יחזקאל עזרא נולד בל' בניסן ה'תרל"ו (1876) בבגדאד, לאביו מולא רחמים ולאמו עמאם. בבית אביו גדלו גם אחיו, רבי אברהם חיים ורבי יצחק נסים, שלימים כיהן כראשון לציון והרב הראשי לישראל. רבי יחזקאל עזרא היה הבכור שבהם. הוא התחנך אצל חכמי בגדאד ונודע מנעוריו בכשרונותיו. כבר בגיל חמש עשרה החל להתכתב ולשאת ולתת בענייני הלכה עם גדולי חכמי הדור, ובהם רבי חיים חזקיה מדיני בעל "שדי חמד" ורבי רחמים ניסים יצחק פלאג'י מאיזמיר בעל "יפה ללב". בין החכמים שהכירו אותו והעריכו אותו היו רבי יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי", ורבי יוסף חיים זוננפלד. בשנת ה'תרס"ד (1904) עלה לארץ ישראל יחד עם ידידו רבי יעקב חיים סופר, בעל "כף החיים", ועם רבי צדקה חוצין. בדרכו ביקר בחברון ונפגש עם רבי סלימאן מני, ואת רשמיו מהפגישה כתב ושלח לרבי יוסף חיים. הוא השתקע בירושלים והקדיש את כל זמנו לתורה. שם למד קבלה אצל רבי חיים שאול הכהן דוויק, ראש ישיבת המקובלים רחובות הנהר. תלמידו המובהק היה רבי עזרא עטיה, לימים ראש ישיבת פורת יוסף, שראה בו את רבו העיקרי. חיבורו העיקרי, "עצי היער", מלקט את הדינים ואת המשא ומתן ההלכתי של הפוסקים על סדר השולחן ערוך, וכולל גם סימנים מיורה דעה, אבן העזר וחושן משפט. ב"כנסת יחזקאל" נאסף מבחר מכתביו בהלכה ובאגדה, בסוגיות הש"ס ובשאלות ותשובות. עוד חיבר את "הללי נפשי", פירוש על ספר תהלים בדרך פרד"ס, וכן פירוש להגדה של פסח, הערות על פירושי רבי יהונתן מלוניל לכמה מסכתות, חידושים על מסכתות הש"ס והערות על "זבחי צדק" לרבי עבדאללה סומך. רבים מכתביו אבדו לאחר פטירתו. מה שנותר נדפס בהשתדלות אחיו רבי אברהם חיים ורבי יצחק נסים ובעזרת רבי צדקה חוצין, ו"הללי נפשי" ופירוש ההגדה נותרו בכתב יד. הוא חלה ונפטר בדמי ימיו, בן כשלושים ושתיים, בראש חודש אדר ה'תרס"ח (1908) בירושלים. חכמי ירושלים, ובהם הראשון לציון רבי אליהו משה פאניז'ל, הספידו אותו, והוא נקבר בחלקת החסידים בהר הזיתים.
ספריו3
- הללי נפשי
- כנסת יחזקאל
- עצי היער