רבי יעקב חיים סופר - כף החיים

תמצית ביוגרפית

נולד בבגדאד (עיראק) בשנת ה'תרכ"ז (1867) או ה'תר"ל (1870), לאביו רבי יצחק ברוך ולאמו אסתר. למד בישיבת מדרש בית זילכה אצל רבי עבדאללה סומך, ואצל רבי אלישע דנגור ורבי יוסף חיים (הבן איש חי), שהסמיכו להוראה. התפרנס מכתיבת סת"ם, ומכאן שם משפחתו. בשנת ה'תרס"ד (1904) עלה לארץ ישראל והשתקע בשכונת בית ישראל בירושלים. שם למד בישיבת המקובלים בית אל ובישיבת רחובות הנהר. בשנת ה'תרס"ט (1909) ייסד עם רבי יחזקאל עזרא הלוי את בית הכנסת שושנים לדוד, ושימש בו דרשן. חיבורו העיקרי, "כף החיים" על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, מקבץ את דעות הפוסקים ואת פסקי המקובלים, ובעיקר של האר"י והרש"ש. חיבר גם את "קול יעקב" על הלכות סת"ם, "חיים עד העולם", "יגל יעקב", "ישמח ישראל" ו"חוקי חיים". נפטר בירושלים בט' בסיון ה'תרצ"ט (1939), ונקבר בהר הזיתים.