רבי חיים דוד דאקטור זי"ע - האדמו"ר הרופא

תולדות חייו

נולד כנראה בשנת 1775 בדז'אלושין (פולין), לאביו רבי יששכר בער ולאמו רחל. יש שזיהו את אביו עם יששכר בער פלקנזון, רופא, סוחר ומשורר, אך הזיהוי אינו מבוסס. בגיל ארבע עשרה בערך עבר לברלין לרכוש השכלה כללית. למד רפואה כנראה באוניברסיטת ברסלאו במלגה של פרידריך השני, ותעודת הרופא שלו ניתנה כנראה מאוניברסיטת ארפורט. בתחילת דרכו שימש רופא בבית החולים הצבאי בברלין. בשנת 1797 נשלח לוורשה כרופא הלגיונות הפרוסיים, ואחר כך פעל במחוז ראדומסק. לפי המסופר שימש רופא בחצר מלך פרוסיה, כנראה פרידריך וילהלם השלישי, ורופא ראשי בצבא הפרוסי. בתקופת דוכסות ורשה היה רופאו של הגנרל זיונצ'ק ורופא ראשי של המחוזות המערביים, וכן כיהן כפרופסור לרפואה באוניברסיטת ורשה. מסופר שהיה גם רופאו של סטניסלב אוגוסט פוניאטובסקי, מלך פולין האחרון. לפי המסורת החסידית חזר בתשובה בהשפעת רבי דוד מלעלוב, ובהדרכת החוזה מלובלין והיהודי הקדוש מפשיסחה, ובינו ובין רבי דוד מלעלוב נקשרה ידידות קרובה. מאז נעשה רופאם ומקורבם של צדיקי פולין בדורו, ובהם המגיד מקוז'ניץ, רבי אפרים פישל משטשעפין, רבי שמחה בונים מפשיסחה, רבי מנחם מנדל מקוצק ורבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה. משנת 1816 בערך ישב בפיעטרקוב, ושם שימש רופא ראשי בבית החולים היהודי העירוני, ומשנת 1852 בבית החולים העירוני המשותף. נודע כצדיק וכבקי בתורת החסידות ובקבלה, אך סירב לשמש כאדמו"ר. עסק בצדקה, תמך באמנים ובבני היישוב הישן בארץ ישראל. נשא את הדסה (הלנה), בתו של הבנקאי רבי שמואל הלוי לנדא מברסלאו, ונולדו להם שלושה ילדים: רחל, שנישאה לרבי ישעיה שפירא, נכדו של רבי אפרים פישל משטשעפין; רבי יעקב יצחק, מחסידי האדמו"ר מוולברום; והינדא לאה, שהייתה מיילדת בדז'אלושין. נפטר בכ' בשבט ה'תרי"ח (1858) בפיעטרקוב, בן כשמונים, ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר. בשנת 1878 בנו חסידיו, בהנהגת רבי יששכר דוב בעריש הכהן מוולברום, אוהל על קברו. האוהל נהרס במלחמת העולם השנייה, נבנה מחדש בשנת 1945 ושופץ בשנת 1992.