רבי חנוך העניך זי"ע - מאלכסנדר

תולדות חייו

רבי חנוך הניך הכהן לוין נולד בשנת ה'תקנ"ח (1798) בלוטומירסק שליד לודז' (פולין), שהייתה אז בממלכת פרוסיה. אביו, רבי פנחס הכהן, היה רב העיר ומתנגד חריף לחסידות. המשפחה התייחסה לרבי שבתי הכהן בעל "שפתי כהן", ושם המשפחה המקורי היה שאטין. בילדותו הושפע מאחד ממלמדיו ונמשך לדרך החסידות. בסביבות גיל שלוש עשרה התארס לבתו של רבי יעקב יאקיל, מעשירי פשיסחה, וכשנתיים לאחר מכן נשא אותה והיה סמוך על שולחן חותנו בפשיסחה. שם דבק ב"יהודי הקדוש" מפשיסחה עד פטירתו כשנתיים לאחר מכן, ואחריו היה במשך שתים עשרה שנה במחיצת רבי שמחה בונם מפשיסחה, ונמנה עם גדולי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם נסע לרבי מנחם מנדל מקוצק והיה מחסידיו הקרובים. לפי המסופר, תמך במרד הפולני בשנת ה'תק"צ (1830) ובעקבות זאת החליף את שם משפחתו ללוין. בתקופה זו התמנה לרב העיר אלכסנדר שליד לודז'. לאחר פטירת הרבי מקוצק בשנת ה'תרי"ט (1859) הצטרף לרוב חסידי קוצק, שקיבלו עליהם את הנהגת רבי יצחק מאיר אלתר, החידושי הרי"ם מגור. בשנים אלו כיהן גם ברבנות נובידבור ופרושניץ. לאחר פטירת החידושי הרי"ם בשנת ה'תרכ"ו (1866) קיבלו עליהם רוב החסידים את רבי חנוך הניך כממשיך דרכו. במשך ארבע שנים, עד פטירתו, הנהיג אותם מעירו אלכסנדר, שהפכה למרכז חסידי גדול. גם נכדו של החידושי הרי"ם, רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל "שפת אמת", קיבל את מרותו ונמנה עם תלמידיו. בין תלמידיו היו גם רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב בעל "אבני נזר", רבי פנחס אליהו רוטנברג רבה של פיליץ, רבי אברהם מפוריסוב ורבי נח שחור. כתבים רבים לא הותיר, מלבד דרשה אחת לשבת שובה ותשובות אחדות. דברי תורתו נרשמו בידי חסידיו ולוקטו בספר "חשבה לטובה", שיצא לאור בפיעטרקוב בשנת ה'תרפ"ט (1929), ולאחר מכן במהדורה מורחבת בירושלים. נפטר בי"ח באדר ב' ה'תר"ל (1870), כבן שבעים ושתיים, ונקבר בבית העלמין היהודי באלכסנדר. לאחר פטירתו עברה הנהגת חסידי גור ל"שפת אמת", ורבי אברהם בורנשטיין החל להנהיג את חסידיו בסוכטשוב. בנו היחיד, רבי יחיאל אפרים פישל הכהן לוין, לא המשיך באדמו"רות. מצאצאיו היה נינו רבי חנוך צבי הכהן לוין, רב העיר בנדין ומראשי אגודת ישראל.