רבי אריה לייב צינץ זי"ע - מסלוצק

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תקכ"ח (1768) לערך בעיירה פינצ'וב שבפולין. אביו היה רבי משה אייבשיץ, שנפטר כשבנו היה ילד. היתום גדל כנראה בבית דודו, שנשא את שם המשפחה צינץ, ועל כן נקרא בשם זה. על רבותיו ועל מקומות לימודו בילדותו לא נשתמרו ידיעות. כבר בגיל שמונה עשרה חיבר את ספרו "איילת אהבים" על מסכת כתובות. בסביבות גיל עשרים וחמש שהה בפראג והתיידד עם רבי יחזקאל לנדא בעל "נודע ביהודה". לאחר מכן ישב בפרשבורג, לפחות בשנים ה'תקנ"ג-ה'תקנ"ד (1793-1794). בסביבות ה'תקנ"ה (1795) נתמנה לרב ואב"ד בפלוצק, ועל שמה נודע כ"הגאון מפלוצק". אחר כך כיהן ברבנות בעיירות טשכנוב, מאקוב, נאשלסק ופולטוסק. בסביבות ה'תקס"ח (1808) עבר לפראגה, פרבר של ורשה, ולאחר מכן לוורשה עצמה. בוורשה סירב לקבל משרה ציבורית, ובכלל זה משרת אב"ד, והקדיש את עצמו להרבצת תורה בישיבה שייסד. מתלמידיו הידועים: רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"ם", מייסד חסידות גור; רבי אברהם לנדא מטשכנוב בעל "ברית אברהם"; רבי יעקב גזונדהייט, רבה של ורשה ובעל "תפארת יעקב"; ורבי שמואל אבא מזיכלין. נודע כגאון חריף ובקי, ונקרא בפי הלומדים "המהרא"ל". חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה. על התורה חיבר את "קומץ המנחה" ו"מלא העומר", ועל ההגדה של פסח את "ברכת השיר". על הש"ס חיבר את "שמחת יום טוב" על מסכת ביצה, "איילת אהבים" על מסכת כתובות, "גרש ירחים" על מסכת גיטין, "מעייני החכמה" על מסכת בבא מציעא ו"גור אריה" על מסכת חולין. בהלכה חיבר את "מגן האלף" על הלכות פסח, "יין המשמח" על הלכות יין נסך, ו"טיב קידושין", "טיב חליצה" ו"גט מקושר" על הלכות אבן העזר. כמו כן חיבר את שו"ת "משיבת נפש" ו"יעלת חן", וכתב גם חיבורים בתורת הקבלה. נפטר בג' באייר ה'תקצ"ג (1833), כבן שישים וחמש, ונקבר בבית העלמין היהודי שבפרבר פראגה בוורשה. על מצבתו נחקקה הבטחתו להיות מליץ יושר למי שישתדל בהדפסת ספריו, ורבים נוהגים לתרום להדפסתם עד היום.