רבי אברהם בורנשטיין זי"ע - מסוכטשוב

תולדות חייו

נולד בבנדין שבפולין בשנת ה'תקצ"ט (1838). אביו, רבי זאב נחום בורנשטיין, חיבר את "אגודת אזוב" וכיהן ברבנות אולקוש וביאלה. אמו הייתה הרבנית דוברוש. סבו היה רבי אהרן בורנשטיין משצ'וצ'ין. כבר בילדותו נודע בכישרונותיו ובהתמדתו בלימוד. בחודש אב ה'תרי"ג (1853), כשהיה בן ארבע עשרה, נשא את שרה צינה, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק. מאז הסתופף בצל חותנו והיה מתלמידיו הקרובים. אחרי פטירת חותנו נעשה תלמידו של רבי יצחק מאיר אלטר מגור, בעל "חידושי הרי"ם", ואחריו של רבי חנוך העניך מאלכסנדר. תחילה כיהן כרב באולקוש, שבה כיהן לפני כן אביו. משנת ה'תרכ"ג (1863) היה רב בפרצ'ב, משנת ה'תרכ"ז (1867) בקרושנביץ, ומשנת ה'תרל"ו (1876) בנאשלסק. בשנת ה'תרמ"ג (1883) התמנה לרב בסוכטשוב, ובשלב מאוחר יותר הסתפק בהנהגתו כאדמו"ר. כבר בשנת ה'תר"ל (1870), לאחר פטירת רבי חנוך העניך מאלכסנדר, החל לנהוג באדמו"רות, והיה מייסד חסידות סוכטשוב. בסוכטשוב הקים ישיבה, ותלמידים רבים למדו בה. נודע כאחד מגדולי התורה והפוסקים בפולין בדורו. ספרו "אגלי טל", על ל"ט מלאכות שבת, יצא לאור בשנת ה'תרס"ה (1905). ההקדמה לספר, העוסקת בדרך לימוד התורה, נלמדת ומצוטטת רבות. תשובותיו כונסו בשבעה כרכי שו"ת "אבני נזר", שסידר בנו ויצאו לאור לאחר פטירתו. דברי תורתו על התורה והמועדים כונסו בספר "נאות דשא", שערך נכדו רבי אהרן ישראל בורנשטיין. כתב גם הערות על הטור. בין תלמידיו היו רבי מאיר דן פלוצקי בעל "כלי חמדה", רבי יואב יהושע ווינגרטן בעל "חלקת יואב", רבי יצחק פייגנבוים, רבי אריה צבי פרומר בעל "ארץ צבי" ורבי שאול משה זילברמן בעל "פרדס שאול". נפטר בי"א באדר א' ה'תר"ע (1910) ונקבר בבית העלמין בסוכטשוב. מעל קברו נבנה אוהל, שנחרב במלחמה ונבנה מחדש בשנת ה'תשנ"ג (1993). בנו, רבי שמואל בורנשטיין בעל "שם משמואל", ממלא את מקומו באדמו"רות. בתו אסתר ברינדל נישאה לבן דודה רבי מאיר בורנשטיין.