
קשרים
- אביו
- ר' אהרן יצחק הלוי
- אמו
- ראשקא
- בני/בנות זוג
- מיכלה, בתו של ר' יעקב ברלין (אביו של הנצי"ב מוולוז'ין)
- ילדיו
- רבי ברוך הלוי עפשטייןרבי דוב בער אפשטייןבתיה מרים, אשת הנצי"ב
- רבותיו
- רבי אליהו גולדברגרבי יצחק מוולוז'יןרבי יצחק זי"ע - איצל'ה וולוז'ינר
מקומות בהם פעל
- בוברויסקמלמד בישיבה ודיין
- וולוז'יןלמד בישיבת וולוז'ין
- נובוזיבקוברב העיירה (מ-1856)
- נובהרדוקרב העיר (עד 1908)
תמצית ביוגרפית
נולד בכ' בשבט ה'תקפ"ט (1829) בבוברויסק (בלארוס), לאביו רבי אהרן יצחק הלוי, שהיה סוחר. למד אצל רבי אליהו גולדברג, אב"ד בוברויסק, ושנתיים בישיבת וולוז'ין אצל רבי יצחק מוולוז'ין. נשא לאישה את מיכלה, בתו של רבי יעקב ברלין, אביו של הנצי"ב. אחר נישואיו לימד בישיבה בבוברויסק וישב בבית הדין של רבי אליהו גולדברג. ניסה את מזלו במסחר, ואחרי שנכשל פנה לרבנות. כיהן כרב בנובוזיבקוב (רוסיה) ואחר כך כרבה של נובהרדוק (בלארוס) עד יום מותו. חיבורו העיקרי הוא ערוך השולחן, ספר הלכה מקיף לפי סדר השולחן ערוך, ולצידו חיבר את ערוך השולחן העתיד על ההלכות שאינן נוהגות בזמן הזה. חיבר גם את מיכל המים על התלמוד הירושלמי, את אור לישרים על ספר הישר לרבנו תם ואת ליל שימורים על ההגדה של פסח. נפטר בכ"ב באדר ב' ה'תרס"ח (1908) בנובהרדוק ונקבר שם.
תולדות חייו
רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין נולד בכ' בשבט ה'תקפ"ט (1829) בבוברויסק שבבלארוס. אביו, רבי אהרן יצחק הלוי, היה סוחר, ושם אמו היה ראשקא. לפי מסורת המשפחה מוצאה ממשפחת בנבנשתי הספרדית, ודרכה ייחסה את עצמה לרבי אהרן הלוי (הרא"ה), שספר החינוך מיוחס לו. אחרי גירוש ספרד התיישבה המשפחה בעיר אפשטיין שבגרמניה, ובהכרת טובה למקום אימצה את שמו כשם משפחה. בנעוריו למד אצל רבי אליהו גולדברג, אב"ד בוברויסק, ולאחר מכן למד שנתיים בישיבת וולוז'ין אצל רבי יצחק מוולוז'ין. הוא נשא לאישה את מיכלה, בתו של רבי יעקב ברלין, אביו של הנצי"ב. כך נעשה גיסו של הנצי"ב, ולימים גם חותנו, כשבתו בתיה מרים נישאה לנצי"ב כאשתו השנייה. אחרי נישואיו לימד בישיבה המקומית בבוברויסק וישב כדיין בבית הדין של רבי אליהו גולדברג. בתחילה ניסה להתפרנס ממסחר, ולאחר שעסקיו לא צלחו פנה לרבנות. בסביבות שנת ה'תרט"ז (1856) התמנה לרב בעיירה נובוזיבקוב שברוסיה, שרוב תושביה היו חסידים, ושם הוציא לאור את ספרו אור לישרים. משם עבר לכהן כרבה של נובהרדוק, ושימש ברבנותה עד יום פטירתו. רבנים רבים באו אליו לקבל סמיכה, ובהם רבי איסר זלמן מלצר, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבי יחזקאל אברמסקי, רבי שלמה יוסף זוין, רבי יוסף אליהו הנקין ורבי יוסף שלמה כהנמן. חיבורו המרכזי, ערוך השולחן, הוא ספר הלכה מקיף ערוך לפי סדר הסימנים של השולחן ערוך. בספר הוא מברר כל הלכה ממקורותיה בתלמוד ובראשונים, מביא את דעת השולחן ערוך ואת דברי האחרונים, ומכריע ביניהם. חלקים מן החיבור יצאו לאור בחייו וחלקים אחרי פטירתו. לצידו חיבר את ערוך השולחן העתיד, ובו ההלכות שאינן נוהגות בזמן הזה, כגון הלכות המקדש והמצוות התלויות בארץ, מתוך ציפייה לגאולה. עוד חיבר את מיכל המים על התלמוד הירושלמי, את אור לישרים על ספר הישר לרבנו תם, את ליל שימורים על ההגדה של פסח ואת דרשות קול בן לוי. מילדיו: רבי ברוך הלוי אפשטיין בעל "תורה תמימה"; רבי דוב בער אפשטיין, ממנהיגי היישוב הישן בירושלים; בתיה מרים, אשתו של הנצי"ב; ברינה, שהדפיסה את ספרי אביה; ואידל, בתו הבכורה. נפטר בכ"ב באדר ב' ה'תרס"ח (1908) בנובהרדוק, בגיל 79, ונקבר שם.
ספריו6
- אור לישרים
- ליל שימורים
- מיכל המים
- ערוך השלחן
- ערוך השלחן העתיד
- קול בן לוי