רבי יחיאל מיכל הלוי עפשטיין זי"ע - בעל ערוך השולחן

תולדות חייו

רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין נולד בכ' בשבט ה'תקפ"ט (1829) בבוברויסק שבבלארוס. אביו, רבי אהרן יצחק הלוי, היה סוחר, ושם אמו היה ראשקא. לפי מסורת המשפחה מוצאה ממשפחת בנבנשתי הספרדית, ודרכה ייחסה את עצמה לרבי אהרן הלוי (הרא"ה), שספר החינוך מיוחס לו. אחרי גירוש ספרד התיישבה המשפחה בעיר אפשטיין שבגרמניה, ובהכרת טובה למקום אימצה את שמו כשם משפחה. בנעוריו למד אצל רבי אליהו גולדברג, אב"ד בוברויסק, ולאחר מכן למד שנתיים בישיבת וולוז'ין אצל רבי יצחק מוולוז'ין. הוא נשא לאישה את מיכלה, בתו של רבי יעקב ברלין, אביו של הנצי"ב. כך נעשה גיסו של הנצי"ב, ולימים גם חותנו, כשבתו בתיה מרים נישאה לנצי"ב כאשתו השנייה. אחרי נישואיו לימד בישיבה המקומית בבוברויסק וישב כדיין בבית הדין של רבי אליהו גולדברג. בתחילה ניסה להתפרנס ממסחר, ולאחר שעסקיו לא צלחו פנה לרבנות. בסביבות שנת ה'תרט"ז (1856) התמנה לרב בעיירה נובוזיבקוב שברוסיה, שרוב תושביה היו חסידים, ושם הוציא לאור את ספרו אור לישרים. משם עבר לכהן כרבה של נובהרדוק, ושימש ברבנותה עד יום פטירתו. רבנים רבים באו אליו לקבל סמיכה, ובהם רבי איסר זלמן מלצר, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבי יחזקאל אברמסקי, רבי שלמה יוסף זוין, רבי יוסף אליהו הנקין ורבי יוסף שלמה כהנמן. חיבורו המרכזי, ערוך השולחן, הוא ספר הלכה מקיף ערוך לפי סדר הסימנים של השולחן ערוך. בספר הוא מברר כל הלכה ממקורותיה בתלמוד ובראשונים, מביא את דעת השולחן ערוך ואת דברי האחרונים, ומכריע ביניהם. חלקים מן החיבור יצאו לאור בחייו וחלקים אחרי פטירתו. לצידו חיבר את ערוך השולחן העתיד, ובו ההלכות שאינן נוהגות בזמן הזה, כגון הלכות המקדש והמצוות התלויות בארץ, מתוך ציפייה לגאולה. עוד חיבר את מיכל המים על התלמוד הירושלמי, את אור לישרים על ספר הישר לרבנו תם, את ליל שימורים על ההגדה של פסח ואת דרשות קול בן לוי. מילדיו: רבי ברוך הלוי אפשטיין בעל "תורה תמימה"; רבי דוב בער אפשטיין, ממנהיגי היישוב הישן בירושלים; בתיה מרים, אשתו של הנצי"ב; ברינה, שהדפיסה את ספרי אביה; ואידל, בתו הבכורה. נפטר בכ"ב באדר ב' ה'תרס"ח (1908) בנובהרדוק, בגיל 79, ונקבר שם.