רבי יוסף שלמה כהנמן זי"ע - הרב מפוניבז'

תולדות חייו

נולד בעיירה קוהל שבמחוז טלז (ליטא) לרבי יהודה לייב כהנמן, ראש קהילת העיירה, ולאמו איטה לאה. בצעירותו למד בישיבת פלונגיאן אצל רבי חיים יצחק בלוך, ואחר כך עבר לישיבת טלז ולמד שם אצל רבי אליעזר גורדון ורבי שמעון שקופ. לאחר מכן למד בישיבת נובהרדוק, ובמשך כשלוש שנים למד בישיבת ראדין אצל רבי ישראל מאיר הכהן בעל "חפץ חיים". בראדין קיבל סמיכה לרבנות מרבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל "ערוך השולחן". בשנת ה'תר"ע (1910) נשא לאשה את פייגה, בתו של רבי אריה לייב רובין, רב העיירה וידז, ולאחר זמן מילא את מקום חותנו ברבנות העיר. בשנת ה'תרע"ו (1916) עמד בראש ישיבה בגרודנו. בשנת ה'תרע"ט (1919), כחודש לאחר פטירת רבי יצחק יעקב רבינוביץ (ר' איצל'ה פוניבז'ר), נבחר לרב פוניבז'. שם פיתח את ישיבת "אהל יצחק" והרחיב את מוסדות התורה והחינוך בעיר. לצד הרבנות עסק גם בצורכי הציבור. כדי לממן את הישיבה ואת מוסדותיו גייס כספים בליטא ובארצות הברית, ולימים גם בדרום אפריקה. בשנים ה'תרפ"ג-ה'תרפ"ה (1923-1925) כיהן כציר אגודת ישראל בסיים הליטאי. בשנת ה'ת"ש (1940), לאחר סיפוח ליטא לברית המועצות, יצא מליטא בדרכון דיפלומטי כדי לפעול להצלת הפליטים היהודים, ולבסוף הגיע לארץ ישראל. אשתו וילדיו שנשארו באירופה נרצחו בשואה. בשנת ה'תש"ד (1944) ייסד בבני ברק את ישיבת פוניבז', שנקראה על שם קהילתו שחרבה. בניין הישיבה הושלם בשנות העשרה של המדינה, ובראש הישיבה הועמדו גדולי תורה, ובהם רבי שמואל רוזובסקי. מלבד הישיבה הקים את קריית פוניבז' באשדוד, ישיבה בשם ישיבת גרודנו בארץ ובתי ילדים לפליטי השואה. היה חבר מועצת גדולי התורה. בשונה מרבים מבני הציבור החרדי ראה בהקמת המדינה "אתחלתא דגאולה", ונהג להניף את הדגל על בניין הישיבה ביום העצמאות. נפטר בכ' באלול ה'תשכ"ט (1969) בבני ברק, ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז', מול קבר החזון איש. אחריו עמד בנו רבי אברהם כהנמן בראש מוסדות הישיבה. רחובות ושכונות בבני ברק ובירושלים נקראים על שמו.