רבי יהודה צדקה זי"ע

תולדות חייו

רבי יהודה יהושע חיים צדקה נולד בג' בשבט ה'תר"ע (1910) בירושלים לאביו רבי שאול, אחיו של המקובל רבי צדקה חוצין. אמו שמחה הייתה בתה של פרחה, אחותו של רבי יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". הוא נקרא על שם סבו רבי יהודה סומך מבגדאד. השם יהושע נוסף לו בעקבות חלום של אמו, והשם חיים נוסף כשחלה. בילדותו למד בתלמוד תורה בני ציון, ומשם עבר לישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים. שם נקשר לראש הישיבה רבי עזרא עטיה, שהיה לרבו המובהק. שנים רבות למד בחברותא עם המקובל רבי ששון מזרחי. בפסיקת ההלכה הלך בעיקר בשיטת קרובו, רבי יוסף חיים בעל "בן איש חי". בשנת ה'תרצ"ד (1934) נשא לאישה את פהימה. לאחר פטירתה בשנת ה'תשל"ט (1979) נשא את תמר, בתו של השמש בסניף פורת יוסף בעיר העתיקה. בשנת ה'תרצ"ז (1937) מינה אותו רבי עזרא עטיה למסור שיעורים בישיבת פורת יוסף, במקומו של רבי אליהו לופס שנפטר באותה שנה. מאז הרביץ תורה בישיבה במשך עשרות שנים. בשנת ה'תש"ל (1970) מונה לראש הישיבה יחד עם רבי בן ציון אבא שאול, ועמד בראשה עשרים ואחת שנים, עד פטירתו. יחד עם רבי בן ציון אבא שאול ורבי עובדיה יוסף היה ממייסדי רשת מעיין החינוך התורני. רבים מגדולי חכמי הספרדים בדור שאחריו היו תלמידיו, ובהם רבי עובדיה יוסף ורבי מרדכי אליהו, בן אחותו, ששניהם כיהנו לימים כראשון לציון. בין תלמידיו היו גם רבי שלום כהן, רבי יהודה מועלם, רבי יעקב תופיק אביזרי, רבי דוד בצרי ורבי ראובן שרבני. דרשותיו על פרשות השבוע, חידושיו על התלמוד ומאמריו נאספו בסדרת הספרים "קול יהודה", שבניו הוציאו לאור לאחר פטירתו. כעשר שנים לפני פטירתו לקה בהתקף לב. הוא נפטר בי"ב בחשון ה'תשנ"ב (1991) בירושלים, בגיל 81, ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים. השאיר אחריו בנים רבנים: רבי דוד, רבי משה, רבי אליהו, רבי שאול ורבי שלמה.