רבי אלישע נסים דנגור זי"ע

תמצית ביוגרפית

נולד בבגדאד לרבי נסים דנגור. סבו, ששון המכונה "מועלם", עסק בהוראת תינוקות. למד אצל רבי עבדאללה סומך והוסמך על ידו להוראה, ושימש גם חזן בבית הכנסת אבו מנשה. עמד בראש ישיבת "חכם אלישע" שבמתחם בית זלכה, וכיהן כפוסק וכאב"ד בגדאד. בשנת 1879 נתמנה לחכם באשי של בגדאד, ובשנת 1881 קיבל את כתב המינוי הרשמי מן השלטון העות'מאני. בשנת 1886 התפטר, שב לכהונה בשנים ה'תרמ"ט-ה'תרנ"ג (1889-1893) ואז התפטר שוב. בין תלמידיו: רבי יעקב חיים סופר בעל "כף החיים", רבי משה עזרא מוצפי ורבי צדקה חוצין. חידושיו נדפסו בכתב העת "המאסף" ובשו"ת "רב פעלים". מכתביו יצאו לאור "גדולות אלישע" על השולחן ערוך ו"מעשה בית דין", שבו נדפסו פסקי בית דינו. נפטר בשבת כ"ז באדר ה'תרנ"ה (1895) בבגדאד, ורבי יוסף חיים בעל "בן איש חי" הספידו.