רבי אליעזר גורדון

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תר"א (1841) בכפר צירניאן שבפלך וילנה. אביו, רבי אברהם שמואל גורדון, היה מתלמידי רבי חיים מוולוז'ין והתפרנס ממסחר ביין. בצעירותו למד בתלמוד תורה בעיירה הסמוכה סמורגון, ואחר כך בישיבה בזרצ'יה, פרבר של וילנה. משם עבר לקובנה ולמד בבית מדרשו של רבי ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר. כבר בגיל חמש עשרה מינהו רבי ישראל למסור שיעורים ברי"ף לפני התלמידים. בשנת ה'תרט"ז (1856) נשא לאישה את בת רבי אברהם יצחק נביאזר, מורה צדק בקובנה, והשתקע בעיר. בשנים אלה סירב להצעות לכהן ברבנות באלכסוט ובאישישוק. בשנת ה'תרל"ד (1874) נתמנה לרב סלבודקה, ובאותו יום, שבו נפטר חותנו, נתמנה גם למורה צדק בקובנה במקומו. כעבור כחצי שנה נתמנה לרב קלם, ושם ייסד ישיבה לבחורים מבוגרים. בשנת ה'תרמ"א (1881) נתמנה לרב טלז, וקיבל עליו גם את הנהגת הישיבה שנוסדה בעיר זמן קצר קודם לכן. בהנהגתו גדלה הישיבה ונעשתה מהישיבות החשובות בליטא, ונהרו אליה מאות תלמידים מרוסיה ומפולין. רבי אליעזר נחשב מאבות 'שיטת ההבנה' בלימוד הגמרא, שעיקרה עיון בעקרונות הסוגיה ובסברותיה. הוא היה מהראשונים שמסרו שיעורים לפי נושאים ולא לפי סדר הגמרא, וחילק את הישיבה לכיתות לפי רמת התלמידים. מתלמידיו הבולטים היו חתנו רבי יוסף יהודה לייב בלוך, שעמד אחריו בראש ישיבת טלז, ורבי שמעון שקופ, וכן למד אצלו רבי יוסף שלמה כהנמן. חתניו האחרים היו רבי יצחק אייזיק הירשוביץ ורבי זלמן סורוצקין, ובנו היה רבי שמואל גורדון. לאחר שריפה שפגעה בבניין הישיבה נסע ללונדון לאסוף כספים לבנייתה מחדש, ושם נפטר בד' באדר א' ה'תר"ע (1910), כבן שישים ותשע. בהלווייתו השתתפו אלפים, ובהם רבני לונדון, והוא נקבר בבית העלמין של הפדרציה באדמונטון. תשובותיו נדפסו לאחר פטירתו בשם "תשובות רבי אליעזר", ובסוף החלק השני נוספו מעט מחידושיו על מסכתות הש"ס.