רבי אלחנן בונים וסרמן הי"ד

תולדות חייו

רבי אלחנן בונים וסרמן נולד ב-ו' בשבט ה'תרל"ה (1875) בעיירה בירז' שבליטא, לאביו רבי נפתלי בינוש וסרמן ולאמו שיינה רחל. בימי חופשה מלימודיו בישיבה למד בעיר הולדתו גם אצל רב העיר, רבי אברהם יצחק הכהן קוק. בצעירותו למד בישיבת טלז אצל רבי שמעון שקופ ורבי אליעזר גורדון, ולאחר מכן נמשך לבריסק ולמד אצל רבי חיים סולובייצ'יק, שדרך לימודו השפיעה עליו. רבו המובהק היה רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים", שאת השקפותיו אימץ ושבצלו שהה תקופות ארוכות. בשנת ה'תרנ"ט (1899) נשא לאישה את בת רבי מאיר אטלס, מרבני ליטא. בשנים ה'תרס"ג-ה'תרס"ד (1903-1904) ייסד ועמד בראש ישיבה באמצ'יסלב שברוסיה. משנת ה'תרס"ז (1907) למד בכולל קדשים שליד ישיבת החפץ חיים בראדין, ומשנת ה'תר"ע (1910) עמד בראש הישיבה בבריסק. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בשנת ה'תרפ"א (1921), התמנה לראש ישיבת אהל תורה בברנוביץ', ובהנהגתו הפכה הישיבה לאחת הישיבות החשובות בליטא ובפולין, ולמדו בה תלמידים רבים. בשיעוריו הקפיד על הבנה ישרה ובהירה של הסוגיה. נמנה עם ראשי אגודת ישראל וחבר במועצת גדולי התורה שלה, ונשא את נאום הפתיחה בכנסייה הגדולה השלישית בשנת ה'תרצ"ז (1937). היה מן המתנגדים הבולטים לציונות, ואת השקפתו בענייני הדור ובשאלת הגאולה העלה בחיבורו "עקבתא דמשיחא" שנכתב ביידיש בשנת ה'תרצ"ט (1939). חידושיו בתלמוד נאספו ונדפסו בידי תלמידיו ובני משפחתו בספר "קובץ שיעורים" בשני כרכים, ונודעו גם "קובץ הערות" על מסכת יבמות ו"קובץ מאמרים ואגרות". חיבוריו נלמדים עד היום בהרחבה בעולם הישיבות. בנו רבי אלעזר שמחה וסרמן ייסד לאחר השואה ישיבות בארצות הברית ובירושלים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עבר עם ישיבתו לווילנה, ובקיץ ה'תש"א שהה בקובנה. ב-י"א בתמוז ה'תש"א (6 ביולי 1941) נלקח מבית רבי אברהם גרודזינסקי בידי הנאצים ועוזריהם המקומיים, ונרצח בפורט השביעי בקובנה עם יהודים רבים. שניים מבניו נספו גם הם בשואה.