
רבי אברהם חיים עדס זי"ע
מקובל ודיין בבית הדין של קהילת ארם צובה בירושלים, ממייסדי ישיבת המקובלים רחובות הנהר.
קשרים
- אביו
- רבי יצחק עדס
- אמו
- רחל
- בני/בנות זוג
- צלחה בת רבי משה סויד
- ילדיו
- רבי יעקב עדסרבי יעקב עדס זי"ע
- רבותיו
- רבי מרדכי עבאדירבי עזרא תויל הכהן
- תלמידיו
- רבי יוסף ידיד הלוירבי עזרא עטיהרבי יעקב כציןרבי רפאל שלמה לניאדורבי בן ציון חזןרבי יעקב שאול קצין זי"ע
- חברותות
- רבי יצחק שרים
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בחאלב (סוריה) לאביו רבי יצחק. למד אצל רבי מרדכי עבאדי ורבי עזרא תויל הכהן. בגיל עשרים לערך נשא את צלחה, בתו של רבי משה סויד, רב העיר, ולימד תלמידים רבים. בשנת ה'תרמ"ט (1889) ביקר בארץ ישראל, ובשנת ה'תרנ"א (1891) עלה והשתקע בשכונת הבוכרים בירושלים. כיהן כדיין בבית הדין של קהילת ארם צובה בירושלים, קיבץ סביבו מקובלים יוצאי חאלב והיה ממייסדי ישיבת המקובלים "רחובות הנהר". מתלמידיו: רבי יוסף ידיד הלוי ורבי עזרא עטיה. חידושיו בקבלה, "תורת אברהם", לא נדפסו בשמו, ונינו רבי יעקב עדס ציטט אותם בספריו. נפטר בכ"ח באב ה'תרפ"ה (1925), אחרי שנפגע מאוטובוס, ונקבר בהר הזיתים.
תולדות חייו
רבי אברהם חיים עדס (ענטבי עדס) נולד בחאלב, היא ארם צובה (סוריה), לאביו רבי יצחק ולאמו רחל. בצעירותו למד אצל רבי מרדכי עבאדי ורבי עזרא תויל הכהן, מחכמי העיר. בגיל עשרים לערך נשא את צלחה, בתו של רבי משה סויד, רבה של חאלב. אחרי נישואיו למד בחברותא עם רבי יצחק שרים, והחל ללמד תלמידים, שרבים מהם כיהנו לימים כרבני ערים. בשנת ה'תרמ"ט (1889) ביקר בארץ ישראל והתארח בבית הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר. בשנת ה'תרנ"א (1891) עלה לירושלים והשתקע בשכונת הבוכרים, בבית שנתן לו רבי שלמה מוסאיוף. בירושלים כיהן כדיין בבית הדין של קהילת ארם צובה. הוא קיבץ סביבו מקובלים יוצאי חאלב ללימוד הקבלה, והיה ממייסדי ישיבת המקובלים "רחובות הנהר" ומראשיה. בקהילתו נודע כבעל רוח הקודש. גם בעניינים ציבוריים נקט עמדה. בשנת ה'תרפ"ד (1924) חתם יחד עם רבי עזרא הררי-רפול ורבי יוסף ידיד הלוי על כרוז נגד לשכת "בני ברית". הוא היה מקורב לרבי יוסף חיים זוננפלד, שנעזר בחוות דעתו. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת ה'תרע"ד (1914), עצר אותו הצבא העות'מאני לכחודש, כיוון שסירב לגלות היכן הסתתרו שניים מבניו, שהשתמטו מגיוס. מתלמידיו: רבי יוסף ידיד הלוי, רבי עזרא עטיה (שלמד אצלו גם גמרא), רבי יעקב כצין, רבי רפאל שלמה לניאדו, רבי בן ציון חזן ורבי עזרא שאיו. חידושיו בקבלה, "תורת אברהם", לא נדפסו בשמו, ונינו רבי יעקב עדס, מחבר "דברי יעקב", ציטט אותם בספריו. כמו כן נותר בכתב יד פירוש שלו על מסכת בבא קמא. בנו היה רבי יעקב עדס, וחתנו רבי אהרן משה חיים הררי-רפול, בנו של רבי עזרא הררי-רפול. מנכדיו: רבי יוסף הררי-רפול, ממייסדי קהילת יוצאי חאלב בניו יורק, רבי משה יוסף עדס מישיבת פורת יוסף ורבי יהודה עדס, ראש ישיבת "קול יעקב". בקיץ ה'תרפ"ה (1925) פגע בו בירושלים אוטובוס שעלה על המדרכה. הוא אושפז כשלושה ימים ונפטר בכ"ח באב ה'תרפ"ה. נקבר בבית העלמין בהר הזיתים, מול יד אבשלום. בתקופת השלטון הירדני נהרסו רוב המצבות שסביב קברו, אך מצבתו נותרה שלמה ושימשה נקודת ציון בשיקום החלקה.
ספריו1
- תורת אברהם