רבי ירוחם ליבוביץ זי"ע - המשגיח ממיר

תולדות חייו

נולד בשנת 1873 בעיירה ליובאן הסמוכה לסלוצק שבמחוז מינסק (בלארוס), לאברהם ולחסיה ליבוביץ. בצעירותו למד בישיבת סלבודקה (ליטא) והיה מתלמידיו המובהקים של רבי נתן צבי פינקל (הסבא מסלבודקה). אחר כך למד בתלמוד תורה בקלם אצל רבי שמחה זיסל זיו (הסבא מקלם), ושם נקנתה לו דרכו בתורת המוסר. בשנות לימודיו ניהלה משפחתו מסעדה באוזבנט שבליטא. לאחר נישואיו, משנת ה'תרס"ז (1907), כיהן כמשגיח בישיבת ראדין של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים), ולמד שם גם בכולל קדשים. בראדין למד אצלו רבי יחזקאל לוינשטיין, שלימים היה ממשיך דרכו. משנת ה'תרע"א מינהו רבי נתן צבי פינקל למשגיח בישיבת מיר. בתקופה מסוימת שימש שליחו של הסבא מסלבודקה, ובשנות מלחמת העולם הראשונה עמד זמנית בראש ישיבת סלבודקה. לאחר מכן פעל גם בישיבת פוניבז', ובשנת ה'תרפ"ג (1923) שב למיר ועמו קבוצת בחורים מובחרת מישיבת פוניבז'. בשנות כהונתו במיר עיצב את דרכה המוסרית והחינוכית של הישיבה, ונודע בכינויו "המשגיח". במשך תקופה נשא גם בעול הכלכלי של הישיבה. שיחותיו השפיעו על דור שלם של תלמידי ישיבות, ותלמידיו היו מגדולי ראשי הישיבות והמשגיחים בדור שאחריו, ביניהם רבי יחזקאל לוינשטיין, רבי חיים שמואלביץ, רבי דוד פוברסקי, רבי שלמה וולבה, רבי יחיאל מיכל פיינשטיין ורבי אריה לייב מלין. חתנו היה רבי ישראל חיים קפלן. הוא עצמו כמעט לא העלה את דבריו על הכתב, ורוב תורתו נאספה מרשימות תלמידיו. שיחותיו נדפסו בספר "דעת חכמה ומוסר" בשלושה חלקים, שהחלק השלישי שבו כולל כתבים מידו. עוד נדפסו מדבריו "דעת תורה" על התורה בשישה כרכים, "מאמרי המשגיח" על ימי אלול ותשרי, "שביבי דעת" על המועדים ו"שפתי דעת" על מסכת אבות. בשנת ה'תרצ"ו (1936) חלה בדלקת קרום המוח, ונפטר בי"ח בסיון באותה שנה, כבן שישים ושלוש. נקבר במיר. רעייתו רבקה נפטרה בארצות הברית בשנת 1948, ובנו ישראל נספה בשואה עם משפחתו.