י

רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זי"ע

אחרוני זמננוליטאים

נולדד בתמוז ה'תרס"ז, 16/06/1907 למניינם·אוזדה

נפטרטז באייר ה'תשס"ג, 17/05/2003 למניינם

נטמןהר המנוחות, ירושלים· מיקום הקבר במפה

ראש ישיבת תפארת ירושלים בניו יורק ומייסד כולל בית יהודה, חתנו של הרב מבריסק.

קשרים

אביו
רבי אברהם יצחק פיינשטיין
אמו
אסתר בת רבי יוסף אהרונסון
בני/בנות זוג
ליפשא סולובייצ'יק
ילדיו
רבי חיים פיינשטייןרבי דוד פיינשטייןהינדא
רבותיו
רבי איסר זמן מֶלְצֶר זי"ע - אבן האזלרבי אליעזר יהודה פינקלרבי ירוחם ליבוביץרבי יצחק זאב סולובייצ'יק (הרב מבריסק)רבי שמעון שקופרבי אברהם צבי קמאירבי יצחק זאב סולובייצ'יק זי"ע - הגרי"ז

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בד' בתמוז ה'תרס"ז (1907) באוזדה (בלארוס) שליד מינסק, לרבי אברהם יצחק פיינשטיין, אחיו של רבי משה פיינשטיין. אביו נפטר כשהיה כבן שבע. למד בישיבת סלוצק אצל רבי איסר זלמן מלצר, ואחר כך בישיבת מיר אצל רבי אליעזר יהודה פינקל ורבי ירוחם ליבוביץ. בהמשך למד כשנתיים בבריסק אצל רבי יצחק זאב סולובייצ'יק (הרב מבריסק), ולימים נשא את בתו. בארצות הברית עמד בראש ישיבת היכל רבנו חיים הלוי בבוסטון, ודודו מינה אותו לראש ישיבת תפארת ירושלים בניו יורק. היה מראשי ועד ההצלה. בשנת ה'תשי"ב (1952) עלה לארץ ישראל וייסד את כולל בית יהודה בתל אביב, שעבר לימים לבני ברק. שיעוריו נדפסו בסדרה "שיעורי רבנו יחיאל מיכל" ובספרי "חידושי הגרי"מ". נפטר בט"ז באייר ה'תשס"ג (2003) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

תולדות חייו

נולד בד' בתמוז ה'תרס"ז (1907) בעיירה אוזדה שליד מינסק (בלארוס), שהייתה אז בתחומי האימפריה הרוסית. אביו, רבי אברהם יצחק פיינשטיין, היה אחיו של רבי משה פיינשטיין, ונפטר כשבנו היה כבן שבע. אמו, אסתר, הייתה בתו של רבי יוסף אהרונסון. בצעירותו למד בישיבת סלוצק אצל רבי איסר זלמן מלצר בעל "אבן האזל". משם עבר לישיבת מיר ולמד אצל ראש הישיבה רבי אליעזר יהודה פינקל ואצל המשגיח רבי ירוחם ליבוביץ. במיר הוסמך להוראה מרבי אברהם צבי קמאי, רבה של העיר. אחר כך למד כשנתיים בבריסק אצל רבי יצחק זאב סולובייצ'יק (הרב מבריסק), שדרך לימודו השפיעה עליו מאוד. כחצי שנה למד גם אצל רבי שמעון שקופ בישיבת שער התורה. בארצות הברית מילא את מקומו של רבי יוסף דב סולובייצ'יק, בנו של הרב מבריסק, בראשות ישיבת היכל רבנו חיים הלוי בבוסטון, ואחר כך עמד בראשה. דודו, רבי משה פיינשטיין, מינה אותו לראש ישיבת תפארת ירושלים בניו יורק. הוא הצטרף לאגודת הרבנים והיה מראשי ועד ההצלה. לאחר מלחמת העולם השנייה נסע לצרפת כדי לסייע לפליטים היהודים. בשנת ה'תש"ו (1946) הוציא לאור, יחד עם רבי ניסן וקסמן, את הספר "מעלות התורה" לרבי אברהם, אחיו של הגר"א. באותה שנה נשא בירושלים את ליפשא, בתו של הרב מבריסק. בשנת ה'תשי"ב (1952) עלה לארץ ישראל וייסד בתל אביב את כולל בית יהודה, שעבר לימים לבני ברק, ועמד בראשו עד פטירתו. אחריו ניהלו את הכולל בניו רבי חיים, שעמד גם בראש ישיבת עטרת שלמה בראשון לציון, ורבי דוד. בתו הינדא נישאה לרבי אריה מלכיאל קוטלר. חידושיו על מסכת כריתות נדפסו בסוף חידושי חותנו על אותה מסכת. שיעוריו נערכו ויצאו לאור בסדרה "שיעורי רבנו יחיאל מיכל" על מסכתות רבות מסדרי מועד, נשים, נזיקין, קדשים וטהרות. בני משפחתו הוציאו לאור את "חידושי הגרי"מ" על מסכת זבחים ועל התורה, ומאמריו שנדפסו בבמות תורניות קובצו תחת השם "חידושי מרן הגרי"מ". בשבת ט"ו באייר ה'תשס"ג הובהל לבית החולים תל השומר, ונפטר במוצאי שבת, ט"ז באייר ה'תשס"ג (2003), בגיל 95. למחרת נקבר בהר המנוחות בירושלים.

ספריו3

  • חידושי הגרי"מ
  • חידושי מרן הגרי"מ
  • שיעורי רבנו יחיאל מיכל