י

רבי יצחק בלאזר זי"ע - מפטרבורג

ר' איצל'ה פטרבורגר

אחרוניםליטאים

נולדה'תקצ"ז, 1837 למניינם·שניפישוק

נפטריא באב ה'תרס"ז, 22/07/1907 למניינם·ירושלים

נטמןהר הזיתים, ירושלים

מגדולי תלמידי רבי ישראל סלנטר, רב פטרבורג וראש כולל קובנה, מחבר שו"ת פרי יצחק.

קשרים

אביו
רבי שלמה בלאזר
בני/בנות זוג
חיה שצקס
ילדיו
רבי שלמה בלאזר

מקומות בהם פעל

  • פטרבורגרב העיר (1862–1878)
  • קובנהראש כולל קובנה ומרביץ מוסר (מ-1878)
  • קלםמנהל רוחני של ישיבת קלם (מ-1898)
  • ירושליםמראשי הוועד הכללי (1904–1907)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תקצ"ז (1837) בשניפישוק שסמוך לווילנה (ליטא), לאביו רבי שלמה. בגיל ארבע-עשרה הדפיס אביו קונטרס חידושים שכתב על מסכת בבא קמא. לאחר נישואיו עבר לקובנה ולמד בבית מדרשו של רבי ישראל סלנטר, והיה מתלמידיו המובחרים. משנת ה'תרכ"ב (1862) כיהן כרב בפטרבורג במשך שש-עשרה שנה. לאחר מכן חזר לקובנה ועמד בראש כולל קובנה. הוא פעל להפצת תורת המוסר ולהקמת ישיבות מוסר בקלם, בסלבודקה ובנובהרדוק. בשנת ה'תרנ"ח (1898), לאחר פטירת רבי שמחה זיסל זיו, נתמנה למנהלה הרוחני של ישיבת קלם. בשנת ה'תרס"ד (1904) עלה לירושלים והיה מראשי הוועד הכללי. חיבר את שו"ת פרי יצחק, וכתב את המבוא "כוכבי אור" לספר אור ישראל, שבו קובצו מכתבי רבו. נפטר בירושלים בי"א באב ה'תרס"ז (1907), ונקבר בהר הזיתים.

תולדות חייו

נולד בא' באדר ה'תקצ"ז (1837) בשניפישוק, פרבר של וילנה (ליטא), לאביו רבי שלמה בלאזר. כשרונותיו התגלו כבר בצעירותו: בגיל ארבע-עשרה הדפיס אביו קונטרס שכתב, ובו עיון חריף במסכת בבא קמא. בצעירותו למד עם רבי נפתלי אמסטרדם. בגיל חמש-עשרה נשא אישה, עבר לקובנה והצטרף לבית מדרשו של רבי ישראל סלנטר, מייסד תנועת המוסר, ונמנה עם תלמידיו המובחרים. הוא ביקש להתפרנס ממלאכת צביעה, אך רבו מנע ממנו לעשות כן והורה לו לשמש ברבנות. בשנת ה'תרכ"ב (1862) נתמנה לרב בפטרבורג, ושם כיהן כשש-עשרה שנה. בזכות כהונתו בעיר נודע בכינוי "ר' איצל'ה פטרבורגר". לבסוף פרש מן הרבנות בשל קשיים שהתעוררו בענייני גיטין, בעיקר בענייני מומרים. לאחר שחזר לקובנה העדיף לחיות חיים שקטים, ופרנסתו באה מבית מרזח שניהלה אשתו. הוא עמד בראש כולל קובנה, מסר שיחות מוסר בבתי המוסר שבעיר ופעל בדרכים שקטות להפצת תורת המוסר. לאחר הפולמוס על תנועת המוסר פרש מתפקידיו הרשמיים והמשיך בפעילותו באופן פרטי. הוא סייע להקמת ישיבות מוסר, ובייחוד פעל יחד עם רבי יוסף יוזל הורוביץ, הסבא מנובהרדוק. הוא הדריך תלמידים בישיבות קלם, סלבודקה ונובהרדוק. בשנת ה'תרנ"ח (1898), לאחר פטירת רבי שמחה זיסל זיו, הסבא מקלם, נתמנה למנהלה הרוחני של ישיבת קלם. בגיל חמישים, משלא נולדו לו ילדים, נפרד מאשתו הראשונה לבקשתה. אחר כך נשא את חיה, אלמנה ואם לארבעה ילדים, ובנה רבי משה שצקס גדל בביתו. מנישואים אלה נולדו לו בנו רבי שלמה ובנותיו חנה, בריינה ומרים. חתנו, רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי, ההדיר את חיבורו. חיבורו העיקרי, שו"ת פרי יצחק, כולל תשובות וחידושים על הש"ס, והוא כתב אותו בפטרבורג. הספר יצא לאור בירושלים בעריכת חתנו, ובמהדורה מאוחרת נוסף לו כרך של כתבים שלא נדפסו קודם. כן ההדיר את ספר אור ישראל, שבו קובצו מכתבי רבו רבי ישראל סלנטר, וצירף לו מבוא ארוך בשם "כוכבי אור". אחרי פטירתו הוציאו נכדיו לאור מאמרי מוסר נוספים שלו. ידועה גם הוראתו שמותר להדליק נרות שבת זמן קצר לאחר השקיעה, על פי שיטת רבנו תם. בח' בתמוז ה'תרס"ד (1904) עלה לירושלים והתיישב בחצר שטרויס שבשכונת מוסררה. שם עמד בראש חוג אנשי המוסר, ולמרות חולשתו נטל חלק במוסדות הציבור, ובהם הוועד הכללי ועץ חיים. הוא נפטר לאחר מחלה קצרה בי"א באב ה'תרס"ז (1907), וביקש שלא יספידוהו. נקבר בהר הזיתים, סמוך לרבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים (האדר"ת). על שמו נקרא רחוב בשכונת בית ישראל בירושלים.

ספריו3

קישורים חיצוניים