
קשרים
- רבותיו
- רבי יוסף זונדל מסלנטרבי צבי הירש ברוידא
- תלמידיו
- רבי יצחק בלאזררבי נפתלי אמסטרדםרבי שמחה זיסל זיו
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בעיירה זאגר (ליטא) לאביו רבי זאב וולף ליפקין, רב העיר. בנעוריו עבר לסלנט ולמד שם אצל רבי צבי הירש ברוידא, ובעיקר אצל רבי יוסף זונדל מסלנט, שאותו ראה כרבו המובהק. בשנים ה'ת"ר-ה'תר"ח (1840-1848) כיהן כראש ישיבה בווילנה, ודרשותיו משכו קהל רב. בשנת ה'תר"ח (1848) עבר לקובנה, ושם ייסד בתי מוסר ללימוד ספרי מוסר. בשנת ה'תרי"ז (1857) עבר לקניגסברג, ובהמשך פעל גם בממל ובפריז. הוציא לאור את הירחון 'תבונה' וכתב את 'אגרת המוסר', ותלמידו רבי יצחק בלאזר קיבץ את מכתביו ואת דבריו בספר 'אור ישראל'. בין תלמידיו המובהקים היו רבי יצחק בלאזר, רבי נפתלי אמסטרדם ורבי שמחה זיסל זיו (הסבא מקלם). נפטר בקניגסברג בכ"ה בשבט ה'תרמ"ג (1883) ונקבר שם.
תולדות חייו
רבי ישראל ליפקין, הנודע בשם רבי ישראל מסלנט או רבי ישראל סלנטר, נולד בעיירה זאגר שבקרבת שאולאי, בצפון ליטא. אביו, רבי זאב וולף ליפקין, כיהן כרב בזאגר, בגולדינגן ובטלז, וחיבר את הגהות 'בן אריה' על התלמוד ועל ארבעה טורים. כבר בילדותו נודע כעילוי. בנעוריו עבר לעיירה סלנט ולמד שם אצל רב העיר, רבי צבי הירש ברוידא. שם התקרב לרבי יוסף זונדל מסלנט, תלמידו של רבי חיים מוולוז'ין, וראה בו את רבו המובהק. בהשפעת דרכו של רבי יוסף זונדל, שהקפיד על תיקון המידות ועל יראת שמים, גיבש את השקפתו שעבודת המידות ולימוד המוסר הם חלק מהותי מעבודת ה'. על שם העיירה נקרא מאז 'סלנטר'. בשנים ה'ת"ר-ה'תר"ח (1840-1848) כיהן כראש ישיבה בווילנה, לצד רבי מרדכי מלצר, ודרשותיו משכו אליו אלפי שומעים. בווילנה החל לייסד 'בתי מוסר', שבהם למדו בעלי בתים ספרי מוסר בכל יום. בשנת ה'תר"ח (1848) עבר לקובנה, בין השאר כדי להימנע מלחץ השלטונות לשמש מורה בבית המדרש לרבנים בווילנה. בקובנה הרחיב את פעילותו בהפצת לימוד המוסר וקירב אליו תלמידים רבים. בשנת ה'תרי"ז (1857) עבר לקניגסברג שבפרוסיה המזרחית, ומשנת ה'תר"ך (1860) פעל גם בממל, שם הקים בית מדרש ללימוד מוסר. במסגרת פעילותו בקרב יהודי גרמניה הוציא לאור את הירחון התורני 'תבונה'. בשנת ה'תר"ם (1880) עבר לפריז והמשיך להפיץ שם את תורתו. שיטתו גרסה שלימוד המוסר צריך להיעשות בהתלהבות ובחזרה על הדברים, כדי שההכרה השכלית תחדור אל הרגש ותשפיע על מעשיו של האדם. הוא לא חיבר ספרים במתכונת המקובלת, והפיץ את משנתו בעיקר בדרשות ובמכתבים. מכתביו ומאמריו קובצו בידי תלמידו רבי יצחק בלאזר בספר 'אור ישראל', ונודעים במיוחד 'אגרת המוסר' ו'עץ פרי'. תלמידיו המובהקים היו רבי יצחק בלאזר, רבי נפתלי אמסטרדם ורבי שמחה זיסל זיו (הסבא מקלם). דרכו השפיעה על ישיבות המוסר בליטא, ובהן ישיבות סלבודקה, נובהרדוק וקלם. בשנותיו האחרונות חזר לקניגסברג ונפטר שם בכ"ה בשבט ה'תרמ"ג (1883). הוא נקבר בבית העלמין היהודי בעיר, היא קלינינגרד של היום.
ספריו4
- אגרת המוסר
- אור ישראל
- עץ פרי
- תבונה