
קשרים
- אביו
- רפאל לייבמן
- בני/בנות זוג
- טויבה מלכה בת אברהם יבנה
- ילדיו
- רפאל חסמן
- רבותיו
- רבי נתן צבי פינקלרבי יצחק בלאזררבי שמחה זיסל זיו
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תרכ"ט (1869) באיוויה (בלארוס), סמוך לווילנה, לאביו רפאל לייבמן. בצעירותו למד בסלבודקה אצל רבי יצחק בלאזר ורבי נתן צבי פינקל (הסבא מסלבודקה), ובתלמוד התורה בקלם אצל רבי שמחה זיסל זיו (הסבא מקלם). כשנה למד גם בישיבת וולוז'ין, עד שנסגרה. בשנים ה'תרנ"ז-ה'תרס"ג (1897-1903) כיהן כמשגיח בישיבת טלז. אחר כך היה רב לודווינובה, ומשנת ה'תרס"ח (1908) רב שצ'וצ'ין, שבה ייסד ישיבה ועמד בראשה. בשנת ה'תרפ"ו (1926) עלה לארץ ישראל ושימש משגיח בישיבת חברון, ואחר כך בירושלים לאחר שהישיבה עברה לשם. היה ממנהיגי ועד הישיבות ונשיא בית היתומים דיסקין. שיחותיו במוסר נקבצו בספר "אור יהל", וחידושיו בספר "מחנה יהודה". נפטר בי"א בחשון ה'תרצ"ו (1935) ונקבר בהר הזיתים בירושלים.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תרכ"ט (1869) בעיירה איוויה (בלארוס), הסמוכה לווילנה. שמו בלידתו היה אריה יהודה לייב לייבמן, ואביו רפאל לייבמן היה סוחר. כדי להימנע מגיוס לצבא הרוסי שינה את שם משפחתו לחסמן. בילדותו למד יחד עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי, שאביו כיהן כרב העיירה. בצעירותו למד בבית התלמוד בסלבודקה אצל רבי יצחק בלאזר ורבי נתן צבי פינקל (הסבא מסלבודקה), מראשי תנועת המוסר. משנת ה'תרמ"ח (1888) למד בתלמוד התורה בקלם אצל רבי שמחה זיסל זיו (הסבא מקלם). בשנת ה'תרמ"ט (1889) נשא את טויבה מלכה, בתו של אברהם יבנה מקלם. כשנה למד גם בישיבת וולוז'ין, עד שנסגרה בשנת ה'תרנ"ב (1892). בשנים ה'תרנ"ז-ה'תרס"ג (1897-1903) כיהן כמשגיח בישיבת טלז, והיה מן המפורסמים שבמשגיחי המוסר בה. בשנים ה'תרס"ה-ה'תרס"ח (1905-1908) כיהן כרב לודווינובה שבאזור סובאלק, ומשנת ה'תרס"ח (1908) כרב שצ'וצ'ין. שם ייסד ישיבה, סניף של ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה, ועמד בראשה. הישיבה גדלה עד כשלוש מאות תלמידים, ולימדו בה בין השאר רבי אלטר שמואלביץ ורבי נחמן קולודצקי. על שם העיר נודע בכינוי ר' לייב שצ'וצ'ינער. לאחר מלחמת העולם הראשונה השתתף באספות רבנים, תמך בייסוד אגודת ישראל וסייע לוועד הישיבות. בשנת ה'תרפ"ו (1926) עלה לארץ ישראל ושימש משגיח בישיבת כנסת ישראל בחברון, לצד רבי נתן צבי פינקל. לאחר פטירת הסבא מסלבודקה בשנת ה'תרפ"ז (1927) היה הסמכות המוסרית הבכירה בישיבה. לאחר שהישיבה עברה לירושלים המשיך לכהן בה כמשגיח, והיה מרבני העיר הבולטים ומראשי ועד הישיבות. לאחר פטירת רבי יוסף חיים זוננפלד נבחר לנשיא בית היתומים דיסקין. שיחותיו ומאמריו במוסר וביראת ה' נקבצו לאחר פטירתו בספר "אור יהל" בשני כרכים, בעריכת תלמידו רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון. בכרך השני הובאו גם שיחותיו על פרשות השבוע. חידושיו בתורה ועיוניו בסוגיות הש"ס יצאו לאור בספר "מחנה יהודה", שערך בנו היחיד, הסופר והעיתונאי רפאל חסמן. כמו כן פרסם מאמרים בכתב העת "שערי ציון" של תנועת המוסר. בשנותיו האחרונות נחלשה בריאותו. נפטר בי"א בחשון ה'תרצ"ו (1935) ונקבר בהר הזיתים בירושלים, סמוך לרבי משה מרדכי אפשטיין ולסבא מסלבודקה.
ספריו2
- אור יהל
- מחנה יהודה