
קשרים
- אמו
- לאה
- רבותיו
- רבי יוסף זונדל מסלנטרבי צבי הירש ברוידא
- תלמידיו
- רבי יצחק בלאזררבי נפתלי אמסטרדםרבי שמחה זיסל זיורבי שניאור זלמן הירשוביץרבי אברהם שינקררבי שמחה מרדכי זיסקינד (זיסל) זיו זי"ע - הסבא מקלם
- חברותות
- רבי יהונתן אבלמן זי"ע
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תקע"א (1810) בזאגר (ליטא). אביו היה רבי זאב וולף ליפקין, רבה של העיירה. בגיל צעיר למד בסלנט אצל רבי צבי הירש ברוידא, ושם התקרב לרבי יוסף זונדל מסלנט, שהיה רבו המובהק בדרכי המוסר. בשנים ה'ת"ר-ה'תר"ח (1840-1848) עמד בראש ישיבה בווילנה והחל להפיץ את לימוד המוסר. כשהשלטונות לחצו עליו להורות בבית המדרש לרבנים, עבר לקובנה, ובשנת ה'תרי"ז (1857) עבר לקניגסברג. בממל ייסד בית מדרש למוסר, ובסוף ימיו פעל גם בפריז. הוא נחשב למייסד תנועת המוסר, ומתלמידיו רבי יצחק בלאזר, רבי נפתלי אמסטרדם ורבי שמחה זיסל זיו. ממכתביו ומשיחותיו נאספו הספרים "אור ישראל" ו"אבן ישראל", וחיבר גם את "אגרת המוסר". נפטר בקניגסברג בכ"ה בשבט ה'תרמ"ג (1883) ונקבר שם.
תולדות חייו
נולד בו' בחשוון ה'תקע"א (1810) בעיירה זאגר שבצפון ליטא, בקרבת שאולאי. אביו, רבי זאב וולף ליפקין, כיהן ברבנות בזאגר, בגולדינגן ובטלז, וחיבר הגהות על התלמוד ועל הטור. שם אמו היה לאה. בגיל שתים עשרה נשלח ללמוד בסלנט אצל רבי צבי הירש ברוידא. בסלנט התקרב לרבי יוסף זונדל מסלנט, תלמידו של רבי חיים מוולוז'ין. רבי ישראל ראה בו את רבו המובהק, ובעקבותיו שם במרכז עבודת ה' את לימוד המוסר ואת תיקון המידות. על שם העיירה נקרא סלנטר. בשנים ה'ת"ר-ה'תר"ח (1840-1848) עמד בראש ישיבה בווילנה לצד רבי מרדכי מלצר, והחל להפיץ את רעיונותיו בציבור. הוא ייסד בתי מוסר, שבהם התכנסו בעלי בתים ללמוד ספרי מוסר. השלטונות לחצו עליו להורות בבית המדרש לרבנים שהוקם בווילנה, ולכן עזב את העיר ועבר לקובנה, שם הוסיף להפיץ את תורת המוסר. בשנת ה'תרי"ז (1857) עבר לקניגסברג שבפרוסיה, ומשם פעל גם בממל, שבה ייסד בית מדרש ללימוד מוסר. משנת ה'תרכ"א (1861) הוציא בגרמניה את הירחון התורני "תבונה", שיצאו ממנו שנים עשר גליונות. בשנת ה'תרל"ט (1879) ייסד כולל אברכים בקובנה, ובשנת ה'תר"ם (1880) עבר לפריז והפיץ תורה בקהילות מערב אירופה. בשנת ה'תרי"ח (1858) פרסם את "אגרת המוסר", ובה הדגיש את חובת לימוד המוסר בכל יום. תלמידו רבי יצחק בלאזר כינס את מכתביו ואת שיחותיו בספר "אור ישראל", וסמוך לפטירתו יצא לאור "אבן ישראל", לקט דרשות. תורתו עסקה בעבודת המידות, ביראת שמים ובשמירה מפני חטא, ובמיוחד בעיון בכוחות הנפש של האדם. מתלמידיו העיקריים: רבי יצחק בלאזר, רבי נפתלי אמסטרדם, רבי שמחה זיסל זיו ("הסבא מקלם"), רבי שניאור זלמן הירשוביץ ורבי אברהם שינקר. דרכם הפיצו תלמידיו ותלמידי תלמידיו את תורת המוסר בישיבות ליטא, והיא הייתה לאחד מיסודות עולם הישיבות הליטאי. נפטר בקניגסברג בכ"ה בשבט ה'תרמ"ג (1883) ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר.
ספריו3
- אבן ישראל
- אגרת המוסר
- אור ישראל