
קשרים
- רבותיו
- רבי שושן מעתוק הכהן יהונתןרבי סאסי מעתוק כהן יהונתן זי"ע - מהרס"ך
מקומות בהם פעל
- ג'רבהראש ישיבה ודיין בחארה כבירה (1868–1918)
תמצית ביוגרפית
נולד בא' בחשון ה'תרי"ב (1851) בג'רבה (תוניסיה). למד בישיבתו של רבי שושן מעתוק הכהן יהונתן, ובהיותו כבן שש עשרה מינה אותו רבו לראש הישיבה המקומית. עמד בראש הישיבה שנים רבות, ורוב חכמי ג'רבה בדור שלאחריו היו תלמידיו, ביניהם רבי כלפון משה הכהן, רבי דוד הכהן יהונתן ורבי מרדכי אמייס הכהן. משנת ה'תרנ"ז (1897) כיהן כדיין בחארה כבירה שבג'רבה, ולאחר פטירת רבי יעקב הכהן גדישא כיהן תקופה קצרה כרב הקהילה. חיבר את ילדי יוסף, דרשות ואגדות על הש"ס שנדפס בחייו, ואת בן פורת יוסף, חידושים ושו"ת שנדפס לאחר פטירתו. נפטר בז' בתשרי ה'תרע"ט (1918) בג'רבה ונקבר בה.
תולדות חייו
נולד בא' בחשון ה'תרי"ב (1851) באי ג'רבה שבדרום תוניסיה, מרכז תורה ותיק של יהדות צפון אפריקה. בצעירותו למד בישיבתו של רבי שושן מעתוק הכהן יהונתן, ובה קנה את שיטת הלימוד התוניסאית, שעיקרה עיון מעמיק בסוגיות הגמרא ובמפרשיה. בשנת ה'תרכ"ח (1868) לערך, כשנתמנה רבו לדיין בג'רבה, מינה אותו - אף שהיה אז כבן שש עשרה בלבד - לראש הישיבה המקומית במקומו. בתפקיד זה עמד שנים רבות, והעמיד דור שלם של תלמידי חכמים. כמעט כל חכמי ג'רבה בדור שלאחריו היו תלמידיו, ביניהם רבי כלפון משה הכהן בעל "ברית כהונה", רבי דוד הכהן יהונתן, רבי מרדכי אמייס הכהן, רבי ציון כהן יהונתן, רבי יעקב חדאד, רבי דוד עידאן ורבי רחמים חי חויתה הכהן. תלמידו רבי כלפון משה הכהן כתב עליו שאלמלא הוא כמעט נשתכחה תורה מישראל. משנת ה'תרנ"ז (1897) כיהן כדיין בחארה כבירה, הרובע היהודי הגדול שבג'רבה. לאחר פטירתו של רבי יעקב הכהן גדישא בשנת ה'תר"ע (1910) לערך נתמנה לרב הקהילה, וכיהן בתפקיד זה תקופה קצרה. חיבוריו: "ילדי יוסף", שלושה חלקים של דרשות ומאמרי אגדה על הש"ס ובענייני מוסר, שהוציאו תלמידיו לאור בג'רבה בחייו; ו"בן פורת יוסף", שלושה כרכים של חידושים על התנ"ך, על ששה סדרי משנה ועל הש"ס, ושאלות ותשובות, שנדפס בג'רבה לאחר פטירתו. בדבריו הרבה לעסוק בצדקה, בלימוד התורה ובחיבת ארץ ישראל. נשא שלוש נשים ולא זכה לבנים. נפטר בז' בתשרי ה'תרע"ט (1918) בג'רבה ונקבר בה.
ספריו2
- בן פורת יוסף
- ילדי יוסף